שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בר-אשר, הורתה לשר הפנים לבחון שוב, בפעם הרביעית, את נושא מעמדם של קרובי משפחת המחבל פאדי קונבר, אשר ביצע את פיגוע הדריסה הרצחני ביום בטיילת ארמון הנציב בירושלים באוגוסט 2017. בפיגוע נרצחו ארבעה חיילי צה"ל, צוערים בקורס קצינים, שירה צור ז"ל, יעל יקותיאל ז"ל, שיר חג'אג' ז"ל וארז אורבך ז"ל ונפצעו שמונה-עשר אזרחים וחיילים. במהלך הפיגוע נורה המחבל ונהרג.
בפסק הדין קבעה השופטת כי במסגרת בחינת בקשות למתן רישיונות ישיבה ארעיים והיתרי שהייה בישראל במסגרת הליכי איחוד משפחות, שר הפנים אינו מוסמך לשקול שיקולי הרתעה כלליים. סמכותו לדחיית בקשות מסוג זה מטעמי מניעה ביטחונית, הוגבלה רק לנסיבות שבהן ישנה חוות דעת של גורמי הביטחון הקובעת כי מתקיים סיכון ביטחוני ישיר מהמבקש, או עקיף מבן משפחתו בדרגת קרבה ראשונה.
בית המשפט דן בערעורם של עשרה קרובי משפחה בדרגות קרבה שונות של המחבל, אחים למחצה, אחיינים ובני דודים של המחבל ועוד תשעה בני זוג או ילדים של קרובי המשפחה. זמן קצר לאחר הפיגוע החליט שר הפנים דאז, אריה דרעי, בהסתמך על עמדת גורמי הביטחון, לבטל את מעמדם של עשרת קרובי משפחה ולהפסיק את הליכי איחוד המשפחות בעניינם בשל חשד שבני משפחתו המורחבת של המחבל מקיימים זיקה לפעילות טרור.
קרובי המשפחה הגישו עררים על החלטת השר אל בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל. בתשובתה לעררים לא עמדה המדינה מאחורי נימוקי החלטת השר, הציגה טעמים אחרים ואף הדגישה בכל ההליכים הבאים כי אין כל מידע הקושר את אותם קרובי משפחה לפעילות טרור. מטעם זה קבע דיין בית הדין אילן חלבגה, בהסכמת המדינה, כי החלטת השר תבוטל וכי העניין יוחזר לבחינה מחדש לאחר שייערך שימוע לאותם קרובי משפחה של המחבל.
במהלך שנת 2018 התקבלה החלטתו השנייה של שר הפנים, אשר חזר והורה על ביטול רישיונות הישיבה והיתרי השהייה בישראל של אותם קרובי משפחה. הפעם נומקה החלטתו בכך שעל פי עמדת גורמי הביטחון, הדבר "יסייע ביצירת הרתעה משמעותית מפני התגברות תופעת פיגועי הטרור". אותם קרובי משפחה שבו והגישו עררים בפעם השנייה אל בית הדין לעררים, שגם הפעם התקבלו ושוב הורה בית הדין על החזרת העניין בפעם השנייה אל השר לשם קבלת החלטה חדשה.
פסק דינו של בית הדין בסיבוב השני התבסס על שני נימוקים עיקריים. האחד, לאחר מתן החלטתו השנייה של השר ניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים פסק דינו של השופט עודד שחם בעניינה של עאדל חטיב, אמו של מפגע קטין, שנהרג במהלך פיגוע שבמהלכו לוחם מג"ב נפצע באורח קל. בעקבות פיגוע זה, ביטל שר הפנים את היתרי השהייה שלה בישראל והפסיק את הליך איחוד המשפחות בעניינה. החלטת השר נומקה בשיקולי הרתעה, למרות היעדר מידע בדבר סיכון בטחוני הנשקף ממנה. ערר שהיא הגישה לבית הדין לעררים התקבל, תוך קביעה כי שיקולי הרתעה אינם בגדר השיקולים שהשר רשאי לשקול. ערעור המדינה נדחה בפסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. הנימוק השני, סמכות שר הפנים הוגדרה בהוראת השעה המסדירה את נושא איחוד משפחות, בעוד שאין בה כל הוראה המסמיכה את השר לשקול שיקולי הרתעה כלליים, אלא רק נסיבות שבהם על-פי חוות-דעת גורמי הביטחון ישנו סיכון ביטחוני ישיר או עקיף מהמבקש.
בחודש נובמבר 2020 ניתנה החלטת שר הפנים השלישית, שבה חזר על החלטותיו הקודמות בעניין קרובי משפחת המחבל. החלטותיו התבססו על "הערכת גורמי הביטחון… כי קיימים שיקולי הרתעה כלליים, לפיהם סירוב הבקשה, בנסיבות דומות, עשוי למנוע פיגועים עתידיים ובכך להציל חיי אדם". על החלטת השר הגישו קרובי המשפחה עררים אל בית הדין לעררים בפעם השלישית. הפעם, בפסק-דין שניתן בחודש ספטמבר 2022, דחה בית הדין את העררים, למעט לגבי שלושה מהם שלגביהם קבע כי רישיונות הישיבה הארעיים שלהם יומרו בהיתרי שהייה זמניים בישראל.
19 המערערים הגישו ערר על החלטת בית הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. השאלה שנדונה בערעור הייתה אם שר הפנים מוסמך להורות על הפסקת הליכי איחוד משפחות ורישום ילדים מ"שיקולי הרתעה כלליים", בשונה מניעה ביטחונית הנובעת ממידע בדבר סיכון ביטחוני, ישיר או עקיף, הנשקף מהמבקש.
לאחר דיון שבמהלכו בין השאר, הוצג לבית המשפט המידע החסוי שעליו התבססה החלטת השר ואף נשמעו טענות בא-כוחם של הוריה של החיילת שיר חג'אג' ז"ל, שביקשו להצטרף להליך, ניתן פסק הדין המקבל את הערעורים. על פי פסק הדין, על השר להחליט מחדש בבקשותיהם של המערערים לחידוש רישיונות הישיבה או היתרי השהייה שניתנו להם בעבר, לחלקם במשך שנים רבות. בקבלת הערעור הסתמכה השופטת הן על פסק הדין שניתן בעניינה של עאדל חטיב, שעליו המדינה לא ביקשה לערער, והן על הוראות החוק (הוראת השעה), אשר לפיהן במסגרת החלטתו בקשות לקבלת רישיונות ישיבה זמניים והיתרי שהייה בישראל במסגרת הליכי איחוד משפחות, שר הפנים אינו מוסמך לשקול שיקולי הרתעה כלליים. סמכותו לדחיית בקשות מסוג זה הוגבלה רק לנסיבות שבהן ישנה חוות דעת של גורמי הביטחון כי מתקיים סיכון ביטחוני ישיר מהמבקש או עקיף מבן משפחתו בדרגת קרבה ראשונה. לעומת זאת, השר לא הוסמך לשקול שיקולי הרתעה כלליים.
מאחר שעניינם של קרובי משפחת המחבל נדון זה למעלה משש שנים (מאז חודש ינואר 2017), כדי לאפשר מתן החלטה תוך זמן סביר ומנגד, לאפשר למדינה לכלכל את צעדיה, נקבע כי ההחלטה החדשה תינתן תוך שישה חודשים.
מהרצל ומירב חגאג שאיבדו את בתם שיר הי״ד בפיגוע בארמון הנציב נמסר: פסק הדין ההזוי, המתועב והמנותק מהמציאות של השופטת תמר בר אשר, חייב להטריד כל אזרח ישראלי שבטחונו ובטחון משפחתו חשוב לו, במיוחד בימים אלה של פיגועים מחרידים, שאחים ואחיות נרצחים.
ההרתעה שהשופטת לא מכירה בה ומתעלמת מהצורך שלה למניעת פיגועים, היא בסיסית ונצרכת ובלעדיה חיי כולנו מופקרים.
לא האמנו ששבוע וחצי לפני יום הזיכרון, שופטת בית משפט מחוזי מונעת משר הפנים וממדינת ישראל להחליט מי יגור ויקבל זכויות ממדינת ישראל ובעצם לוקחת מהשר את הסמכויות שמוענקות לו לפי החוק ומישמת את זכות השיבה של פלסטינים תומכי טרור. אנו מבקשים משר הפנים להותיר את ההחלטה על גירושם של בני משפחת המחבל על כנה״.
מפורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור נמסר: אנו קוראים ודורשים משר הפנים להודיע עוד היום כי החלטתו עומדת בעיניה ומשפחות המחבלים תגורשנה. מדובר בפסק דין מביש של שופטת מבישה.
