המשמר הלאומי, שהקמתו הוכרזה השבוע שוב בקול רעש גדול בישיבת הממשלה, מעורר הדים. בשמאל הפגינו נגד המהלך, תושבים באזורים נעדרי משילות בירכו עליו, אבל ירידה לפרטי ההחלטה מגלה שגם אם אכן תצליח הממשלה לגייס משאבים וכוח אדם מתאים להקמת הכוח החדש, הדבר יקרה רק קרוב לתחילת שנת 2024.
הממשלה אישרה את ההחלטה להקים ועדה בהשתתפות נציגים ממשרד האוצר ומהמשרד לביטחון לאומי, גורמים משפטיים וביטחוניים ונציגי צה"ל ומשטרת ישראל. הוועדה תגיש את המלצותיה בתוך 90 יום והיא צפויה לגבש קווי יסוד שלפיהם ייקבעו בעתיד קווי פעילותו של המשמר, סמכויותיו ומפקדיו.
סלע המחלוקת בין הצדדים הוא כפיפותו של המשמר הלאומי העתידי: בתחילה סיכמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר שהמשמר יפעל תחת המשרד לביטחון לאומי, כגוף ביטחוני העומד בפני עצמו, אך המפכ"ל יעקב שבתאי חלק על הרעיון. השבוע ביום שני נועדו בן־גביר ושבתאי כדי לגבש תוכנית עבודה להקמת המשמר, וגורמים במשטרה אמרו לאחר הפגישה שמסתמנת הסכמה לכך שהמשמר יפעל תחת משטרת ישראל כזרוע בפני עצמה, ושקצין בדרגת ניצב יעמוד בראשו.
מקור בסביבת השר מצייר תמונה שונה; לדבריו, ההסכמה בסוגיה עוד רחוקה. הדברים ייבחנו בלשכת השר, ובצירוף מסקנות הוועדה שאישרה הממשלה ושיקולים אחרים יכריע השר על הדרך הנכונה מבחינתו לגיבוש התוכנית להקמת המשמר.
כאמור, הממשלה אישרה רק הקמת ועדה; כאשר מסקנותיה יוגשו בחודש יולי, יובאו פרטי הקמת המשמר להצבעה בכנסת. בהצבעה על תקציב המדינה הקרוב יוקצה למהלך תקציב מיוחד, ולאחר מכן על התוכנית לעבור בשלוש קריאות. רק אז יוכל להיפתח הליך רכישת הציוד וגיוס כוח האדם, ונראה שהמחזור הראשון של המשמר הלאומי יחל את שירותו רק אחרי שהמפכ"ל הנוכחי יסיים את תפקידו, בסוף 2023.
ביום שלישי, לאחר פגישת המפכ"ל והשר, נאם שבתאי בטקס השקת המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי בעכו. "למען הסר ספק, אני אומר כן למשמר לאומי, אבל לא אקבל הקמת גוף ביטחוני נוסף במקביל למשטרת ישראל", אמר שבתאי בנאום. "הכוח הזה חייב להיות חלק מהמשטרה, ולהיות כפוף למפקדי הכוחות הטריטוריאליים על פי שדרת הפיקוד הברורה בשגרה ובחירום. לאחר פגישתי אתמול עם השר והמשרד לביטחון לאומי אני מקווה מאוד שהכיוון הוא לשמור את המשטרה כגוף עצמאי מאוחד, שכולל בתוכו את המשמר הלאומי".
