ירושלים של זהב: מדוע נקברו בירושלים של התקופה הרומית ילדות, כשהן עונדות עליהן תכשיטי זהב יקרים? היום (ב') ייחשפו לראשונה פריטי זהב מרשימים אשר התגלו בעבר במערות קבורה בירושלים ונחשפים לציבור לראשונה. זאת, במסגרת הקונגרס הארכיאולוגי ה-48, שמאורגן ע"י רשות העתיקות, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, והאגודה הארכיאולוגית הישראלית. הקונגרס מתקיים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין, שנחנכה בירושלים.
Video: צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות
המחקר החדש חושף שרידים של ארון קבורה מעופרת שהתגלה בעבר בהר הצופים, ובו תכשיטים הכוללים עגילי זהב, ראש סיכה, תליון וחרוזים מזהב, חרוזי קורניאול וחרוז מזכוכית. הממצאים התגלו בשנת 1971, בחפירתה של יעל אדלר ז"ל מאגף העתיקות, אך עד היום, ממצאים אלה טרם פורסמו. התכשיטים אותרו במסגרת פרוייקט "פרסום חובות חפירות עבר" של רשות העתיקות, אשר במסגרתו מפורסמות חפירות ארכיאולוגיות ישנות שלא הגיעו בעבר לידי פרסום מדעי. "מיפוי המידע, ששכב שנים והעלה אבק בתיקי הארכיון, לצד איתור פיזי של ממצאי החפירות, שפך אור על אוצרות ארכיאולוגיים שנשכחו זה מכבר", אומרת ד"ר איילת דיין, מנהלת תחום מחקר והתמחויות ברשות העתיקות ומרכזת הפרויקט. "תכשיטי הזהב היפהפיים שחקרנו, הם דוגמה לאוצר שכזה".
ד"ר איילת דיין, איילת גרובר וד"ר יובל ברוך, מרשות העתיקות, שחקרו את התכשיטים, סוברים שהפריטים יקרי הערך אלה, הנושאים את סמל אלת הירח הרומית לונה, ליוו את הילדות גם בחייהן, ונקברו עמן כדי שימשיכו להגן עליהן גם בעולם הבא.
לפי המחקר, זוג עגילי זהב דומים, התגלו בחפירה אחרת שנערכה ב-1975 בהר הזיתים בירושלים על ידי הארכיאולוג פרופ' צפיריס וסיליוס ז"ל מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים.
"הילדה נקברה עם מה שמסתמן כסט זהב יוקרתי, שכלל עגילים, שרשרת עם תליון המכונה lunula (על שם האלה לונה) וסיכת ראש", אומרים החוקרים.
"תכשיטים אלה, מוכרים מהעולם הרומי ומאפיינים קבורות של ילדות – מה שיכול להעיד על האוכלוסייה שנקברה באתרים האלה. בירושלים הרומית –ששמה היה 'איליה קפיטולינה', התגוררה אוכלוסייה מגוונת, שהגיעה לעיר לאחר חורבן בית המקדש והתרוקנותה מהאוכלוסייה היהודית. תושבים אלה הגיעו לעיר מאזורים שונים ברחבי האימפריה הרומית, וייבאו איתם עולם חדש של ערכים, אמונות ופולחנים. פולחנם של תושבי העיר החדשים היה מגוון ועשיר וכלל אלים ואלות, וביניהם – כך, מתברר כעת, גם את פולחנה של אלת הירח לונה".
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות עתיקות: "קבורת התכשיטים עם הילדות נוגעת ללב. אפשר ממש לדמיין כיצד ההורים, או הקרובים שלהן, נפרדים מהילדה כשהיא עונדת את התכשיטים – או שהם מונחים במכוון לצידה, תוך שהם חושבים על ההגנה שתלווה את יקירתם גם בעולם שאליו היא עוברת. זו סיטואציה מאוד אנושית. כל אחד או אחת יכולים להזדהות עם הצורך בהגנה על הצאצאים, לא משנה באיזו תרבות או תקופה".
המחקר יוצג היום (ב') בקונגרס הארכיאולוגי ה-48 – כנס מקצועי שנתי, שמאורגן ע"י רשות העתיקות, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, והאגודה הארכיאולוגית הישראלית. מושב הסיום של הכנס, שיעסוק בנושא "הארכיאולוגיה לאן", ישודר בשידור חי בשעות 19:30-16:00 בדף הפייסבוק של הקונגרס https://www.facebook.com/events/1341803579931897
