אישה עם מוגבלות נפשית, אחות במקצועה, הגישה מועמדות לתפקיד – אחות בבית אבות. האישה עדכנה את מנהלת משאבי האנוש על מוגבלותה וזו הבטיחה שתיתן לה שלושה ימי ניסיון. בהמשך, האישה ביקשה תקופת ניסיון ארוכה יותר, אך בתגובה קיבלה תשובה ממנהלת משאבי האנוש, שהמשרה לא רלוונטית ולכן לא תוכל לקבלה. זאת למרות, שהמשרה הייתה עדיין פתוחה ורלוונטית. יודגש, כי האישה מטופלת, יציבה, אהובה ומוערכת מאוד בקרב המטופלים שלה. מזה מספר שנים היא עובדת בהצלחה בבית אבות אחר.
בעקבות הדברים פנתה האישה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שהגישה בשמה תביעה נגד בית האבות לבית הדין לעבודה בתל אביב. במהלך הדיון טענה החברה המפעילה את בית האבות כי האישה לא נבחרה לתפקיד בשל סיבות ענייניות. בחברה הוסיפו וטענו כי האישה פוטרה ממקום עבודה קודם בשל מקרה מסוים. האישה טענה כי לא פוטרה, אלא התפטרה והמקרה שקרה לה, קורה לאחיות רבות בעבודה השוטפת, אך נזקף לחובתה רק בשל מוגבלותה. על טענת בית האבות כי האישה לא תוכל לעמוד בעומס העבודה, היא הגיבה כי לא ניתן להגיע למסקנה שכזו ללא שניתנה לה ההזדמנות להוכיח את עצמה.
לאחר ניהול התיק בבית הדין ושמיעת העדים, החליט הרכב בית הדין לעבודה בראשות השופטת אסנת רובוביץ-ברכש כי על מעסיקים מוטלת אחריות לעשות מאמץ נדרש על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב במקום העבודה. לנוכח זאת קבע בית הדין כי התובעת תזכה לפיצוי בסך 35 אלף שקלים בגין הפרת הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בית הדין לקח בחשבון את העובדה שהנתבעת החליטה לא לקבל את התובעת, על אף שמנהלת משאבי האנוש חשבה לתת לה הזדמנות, אך המנהל כלל לא נפגש עם התובעת ולא נעשו ניסיונות לבצע התאמות. בנוסף, בית הדין התחשב גם בעוגמת הנפש, שנגרמה לתובעת בשל הפגמים שנפלו בהליך הגיוס לעבודה.
עו"ד סיגלית פורת גורנשטיין, ממונה על תביעות תעסוקה בנציבות, מסרה "מדובר בפסק דין אמיץ וחשוב שלא מפחד מהמוגבלות הנפשית אלא בוחן את האדם עצמו ויכולותיו. השופטת מנתחת ומפריכה את הטיעונים 'הלגיטימיים' לכאורה, שהציג המעסיק לאי קבלת התובעת לעבודה. תיקי הקבלה לעבודה הם הקשים ביותר להוכחה, ומאידך – חשובים ביותר, משום משזו הדלת לשילוב אמיתי של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, כזה שלא מסתפק בהצהרות אלא במעשים. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת ללא לאות בתיקים אלה ופועלת להעלות עוד יותר את רף הפיצויים. התובעת בתיק, היא אישה אמיצה וחזקה ובזכות המאבק שהובילה עשינו עוד צעד חשוב בקידום שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות והשתלבותם בחברה הישראלית".
