השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פגש את משפחות העצורים המנהליים דוד חי חסדאי, אלחי כרמלי וקטין נוסף, שנעצרו בצו שר הביטחון יואב גלנט. השר בן גביר אמר למשפחות כי "אמנם אני לא שר הביטחון ומעצרים מנהליים הם לא בסמכותי, אבל אני משוחח כל העת עם הגורמים הרלוונטיים ומנסה לשכנע אותם למצוא פתרון ולשחרר את העצורים. אעשה הכול כדי לתקן את העוול".
עוד אמר להם השר: "בעיניי, זה לא דמוקרטי לעצור אדם ולהשליך אותו לכלא, ללא ראיות וללא משפט ובוודאי לאחר שבית משפט הורה לשחרר את החשודים וקבע שאין ראיות שיצדיקו את מעצרם". ההורים הודו לשר בן גביר על העמדה התקיפה נגד מעצרים מנהליים.
נזכיר כי בתחילת השבוע שר הביטחון גלנט חתם על צו מעצר מנהלי נוסף לשלושה חודשים לאברהם יאיר ירד תושב השומרון שהיה אמור להשתחרר לאחר ארבעה חודשים בהם היה כלוא בכלא איילון במעצר מנהלי. הצו נחתם כשבועיים לאחר שכ-50 ח"כים ושרים שלחו מכתב שיועד לשר הביטחון יואב גלנט בדרישה לשחרר את ירד יחד עם עוד שלושה עצורים נוספים.
"הטלת צווי מעצר אלו, זיכתה את ממשלתנו בתואר המפוקפק של הממשלה שעצרה במעצר מנהלי את מספר המתיישבים הגדול ביותר ב-30 השנים האחרונות", כתבו אז הח"כים. שר הביטחון גלנט השיב לחותמים כי העצורים לקחו חלק באירועי טרור יהודי והשב"כ הציג מידע משמעותי לגביהם: "אני ממליץ לבטוח בהחלטות השב"כ ובהחלטת שר הביטחון המתקבלות על סמך שיקולים ביטחוניים ומידע מודיעיני בלבד. אסור לנו להעניק רוח גבית לטרור מכל סוג שהוא".
עו"ד עדי קידר מארגון חוננו תקף את שר הביטחון סביב סוגיית המעצרים המנהלים כמה פעמים בשבועות האחרונים ואמר כי: "התנהלותו של גלנט היא זו שמסכנת את חיי האזרחים ביהודה ושומרון ומסרסת את יכולת החיילים בשטח".
בישראל ישנם כ-1,000 עצורים מנהליים, מספר שיא של כלואים ללא משפט בעת ובעונה אחת, ובהם ארבעה יהודים – מספר שגם הוא חריג ביחס לתקופות קודמות. בתוך כך, בתחילת השבוע, שני מתיישבים קבלו צו מינהלי שלא כלל מעצר, הכולל הגבלות חמורות למשך ארבעה חודשים ובעיקרן איסור על יציאה מהישוב בו הם גרים למשך ארבעה חודשים.
