שלשום בערב הציג סוף סוף נשיא המדינה יצחק הרצוג מתווה פשרה מטעמו לרפורמה משפטית מוסכמת, שאותה כינה "מתווה העם". בנאום הצגת המתווה הזהיר הנשיא כי אי הגעה לפשרה עלולה להביא את מדינת ישראל למלחמת אחים. "מי שחושב שמלחמת אחים של ממש היא גבול שלא נגיע אליו – אין לו מושג. מלחמת אחים היא קו אדום, אני לא אתן לזה לקרות. צה"ל חייב להיות מחוץ לתחום, מחוץ למחלוקת פוליטית, כך גם סרבנות מכל סוג שהוא".
מנגד טען הנשיא כי המשבר סביב הרפורמה הוא גם הזדמנות: "אנחנו ניצבים היום בפני הזדמנות כבירה, היסטורית, להסדרת חקיקה מוסכמת של יחסי הרשויות במדינה היהודית והדמוקרטית שלנו. הסכמה רחבה בסוגיות יסוד חוקיות היא הדבר הנכון ברגע הקריטי הזה".
המתווה שהציג הנשיא כולל שבעה פרקים, שישה מהם נוגעים לנושאים שבהם עוסקת רפורמת רוטמן־לוין, והשביעי להורדת העומס במערכת המשפט. על פי הפרק הראשון במתווה יחוקק "חוק יסוד: החקיקה" חדש, ובו ייקבע כי חוקי היסוד הם הנורמה העליונה והבסיס לחוקה עתידית, לא ניתן לשנות חוק יסוד אלא בחוק יסוד, וחוק רגיל לא יכול לסתור חוק יסוד. החוק יכלול גם פרוצדורה מיוחדת לחקיקה ותיקון חוקי יסוד, שתתבצע בארבע קריאות: שלוש קריאות רגילות ברוב של 61 חברי כנסת לפחות, וקריאה רביעית בשתי אפשרויות – ברוב של 80 חברי כנסת באותה כנסת, לפחות שלושה חודשים לאחר הקריאה השלישית, או ברוב של 70 חברי כנסת בכנסת העוקבת, לפחות שלושה חודשים לאחר שהכנסת הזו נבחרה.
חוק יסוד החקיקה המוצע יהפוך אומנם את חוקי היסוד לנורמה העליונה, כפי שרצו יוזמי הרפורמה, אך מנגד הוא יאפשר לבית המשפט העליון לתת להם פרשנות אקטיביסטית כרצונו. זאת מאחר שהוא ימנע כמעט לחלוטין כל אפשרות לתקן חוקי יסוד לאחר השלמת חקיקת הרפורמה.
הפרק השני של המתווה כולל תיקונים לחוק יסוד השפיטה, ולפיהם רק בית המשפט העליון יערוך ביקורת שיפוטית על חוקתיות חוקים רגילים. בית המשפט לא יפעיל בשום מצב ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שעמדו בכל התנאים הפרוצדורליים הנדרשים לחקיקה. נושא גיוס החרדים לשירות צבאי או אזרחי יגובש במתווה נפרד שיחוקק כחוק יסוד, וממילא יהיה חסין מביקורת של בג"ץ.
בית המשפט העליון יוכל לקבוע כי חוק אינו תקף בהרכב מורחב שלא יפחת מ-11 שופטים, וברוב שלא יפחת משני שלישים משופטי ההרכב (כלומר שמונה שופטים). גם הפרק הזה תואם רק לכאורה את דרישות הימין. הגמישות בנוגע להרכב יאפשרו לנשיא או לנשיאה מרחב תמרון שעשוי לאפשר גם בעתיד פסילת חוקים בקלות יחסית
הפרק השלישי במתווה, העוסק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, עורר ככל הנראה את אי ההסכמה הרבה ביותר. לפיו, הוועדה תכלול 11 חברים: שר המשפטים שהוא היו"ר, שני שרים נוספים, חבר כנסת אחד מהקואליציה ושני חברי כנסת מהאופוזיציה, שלושה שופטים שאחד מהם הוא נשיא בית המשפט העליון, ושני נציגי ציבור שהם משפטנים הכשירים לכהונה בבית המשפט העליון. המשפטנים הללו, שיהיו בעלי ניסיון עשיר בשפיטה, בייצוג בערכאות או באקדמיה, ימונו בהסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי הציבור בוועדה – יהיו נשים. הוועדה תבחר שופטים לבית המשפט העליון ברוב של שבעה חברי ועדה.
עוד קובע המתווה כי בנוגע למינוי נשיא העליון והמשנה לנשיא תמשך שיטת הסניוריטי. שופטים ליתר ערכאות השיפוט ייבחרו ברוב של שבעה חברי ועדה, ובלבד שאחד מהם הוא שופט מכהן בבית המשפט העליון. בישיבות ועדה אלו ישתתפו כמשקיפים שני נציגי לשכת עורכי הדין. הדחת שופטים תהיה ברוב של תשעה מתוך אחד־עשר, בהם נשיא בית המשפט העליון.
בנושא זה, המצב לאחר המתווה עלול להיות גרוע מבחינת הימין אפילו יותר מהמצב הקיים היום שאותו ביקשה הרפורמה לשנות. לא רק ששיטת הסניוריטי נותרת במקומה, גם זכות הווטו שקיימת כיום לקואליציה בבחירת השופטים נלקחת ממנה. למעשה, היחידים שהמתווה מחזק הם המשפטנים, שבלעדיהם אי אפשר יהיה למנות שופטים.
הפרק הרביעי של המתווה כולל תיקונים לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לזכויות שעליהן מגן כיום החוק יתווספו הזכות לשוויון ואיסור אפליה; הזכות לחופש הביטוי, הדעה, ההפגנה והאספה. פרק זה צפוי אף הוא להגביר את המגמות האקטיביסטיות בבית המשפט העליון, עקב הוספת השוויון כזכות יסוד מוכרת, בניגוד למצב הקיים כיום.
הפרק החמישי מצמצם לכאורה את השימוש בעילת הסבירות. לפי ההצעה, שתחוקק כתיקון לחוק הממשלה, החלטות הממשלה במליאתה, בענייני מדיניות ומינויים לשרים לא ייפסלו רק עקב אי סבירות. החלטות של שרים בענייני מדיניות לא ייפסלו עקב אי סבירות בלבד, אלא אם יש בהן משום שרירותיות או שהן מופרכות. בכל הנוגע ליתר רשויות המדינה תימשך הביקורת השיפוטית בעילה של אי סבירות.
הפרק השישי, העוסק בייעוץ המשפטי, מתקן גם הוא את חוק הממשלה. יועצים משפטיים למשרדים ימונו לתקופה של שש שנים, במכרז, כמו שנהוג כיום. בניגוד למצב היום, שר יהיה רשאי ליזום הדחה של היועץ המשפטי במשרדו מתפקידו, אם קיימים ביניהם חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים. ואולם מחצית מחברי הוועדה המאשרת את ההדחה יהיו היועץ המשפטי לממשלה ומנכ"ל משרד ממשלתי לשעבר שמונה בהסכמתו, כך שהסיכוי להדחה כזו בניגוד לעמדת היועמ"ש קלוש. חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה תחייב את המוסדות ואת הגופים אשר הם משרתים בהם. חוות הדעת לא תחייב בנוגע לחוקתיותן של הצעות חוק שהממשלה מבקשת להניח על שולחן הכנסת. אם היועץ המשפטי לממשלה יסרב לייצג בבג"ץ את עמדת הממשלה או את עמדתו של שר מסוים, הם יהיו זכאים לייצוג נפרד. בפועל, מלבד הזכות לייצוג עצמאי, ההצעה לא רק שאיננה מעדנת את כוחו העצום של הייעוץ המשפטי לממשלה, היא אף מבצרת אותו, בניגוד גמור לעקרונות הרפורמה.
לאור כל זאת ברור מדוע מיד לאחר פרסום המתווה הבהירו בקואליציה כי המתווה לא פורסם על דעתם ואיננו משקף הסכמה כלשהי. מזכיר הממשלה יוסי פוקס אף מסר כי "למען הסר ספק, מתווה הנשיא הוא מתווה חד־צדדי של הנשיא ולא מתווה שהוסכם בדרך כלשהי על ידי גורם כלשהו בקואליציה.
