מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (ג') דו"ח העוסק במוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה, והתמונה העולה ממנו מטרידה במיוחד. ממסקנות הדו"ח נראה כי קיים כשל ארוך שנים בהיערכות המדינה וכלל הגופים המקצועיים לרעש אדמה, ובפרט בערי הפריפריה השוכנות בסמוך ולאורך קו השבר הסורי-אפריקאי – בית שאן, טבריה, צפת, חצור הגלילית וקריית שמונה.
הדו"ח הנוכחי מתפרסם חמש שנים אחרי הביקורת שערך מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא, ואז נקבע כי מדינת ישראל אינה ערוכה לרעידת אדמה חזקה והיכולת שלה לטפל בנזקים מוגבלת במיוחד. שפירא כתב אז כי קיים חשש ממשי לקריסת של מאות מבנים, החל מבנייני דירות ועד מבני ציבור ותשתיות הכרחיות.
Video: חילוץ לכודים בטורקיה. צילום: דוצ
כזכור, בחודש שעבר פקדה רעידת אדמה בעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר את הגבול בין טורקיה לסוריה, מערבית לעיר גזיאנטפ. הרעש פגע בערים רבות בדרום טורקיה ובצפון סוריה והורגש גם ברוב מדינות המזרח התיכון, מיוון וקפריסין הסמוכות ועד רוסיה ומצרים הרחוקות יותר. רעידת האדמה הורגשה גם בישראל שמיהרה לשלוח לאזורי האסון צוותי רפואה וחילוץ. אותו רעש אדמה, ורעידה נוספת בהמשך אותו היום, הביאו לקריסה של יותר מ-12,000 מבנים וחצי מיליון אנשים שנותרו ללא קורת גג. למעלה מ-50 אלף בני אדם נהרגו ולמעלה מ-120 אלף נפצעו. מאז, רעידות אדמה קטנות הורגשו כמה פעמים גם בישראל, והעלו במעט את המודעות לנושא בכלי התקשורת, כאשר לפי ההערכות שמבוססות על היסטוריית האזור, רעידת אדמה בעוצמה חזקה עתידה להתרחש בשנים הקרובות. מאחר שלא ניתן למנוע או לצפות רעידת אדמה, המומחים בתחום מדגישים בתקופה האחרונה את ההכרח בהיערכות המדינה לאירוע כזה באמצעות חיזוק מבנים ישנים, הכשרת צוותים והכנת תוכניות לעיתות חירום, במטרה לצמצם את היקף הנזק.
מבקר המדינה אנגלמן ערך את הביקורת הנוכחית יחד עם צוות משרדו, במחצית השנייה של 2022, רק ברשויות המקומיות הגדולות ששוכנות לאורך השבר הסורי-אפריקאי, שלפי כל המומחים נשקפת להן סכנה גבוהה בעת רעידת אדמה, ולא בכל המדינה.. הביקורת התמקדה בהיערכות חמש הרשויות בכל הקשור לתשתיות ציבוריות, מבני ציבור, מבנים פרטיים; הכנת התושבים להתמודדות עם רעידת אדמה והמוכנות ל"יום שאחרי". ביקורת נערכה גם במשרדי החינוך והשיכון, מינהל החירום, פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית (רח"ל), ועדת ההיגוי לרעידות אדמה ובמרכז למיפוי ישראל. הדו"ח מצא כי על פי רוב יש מתאם גבוה בין היכולת הכלכלית של הרשות המקומית ובין עמידותם של מבני הציבור התשתיות שבתחומי שיפוטה בפני רעידות אדמה, ונראה כי ככל שהרשות יותר "חלשה" כלכלית, כך התשתיות ומבני הציבור שבתחומה עמידים פחות בפני רעידות אדמה.
מבדיקת המבקר עולה כי באותן חמש רשויות העתידות להיפגע באופן קשה במיוחד, תוכנית תמ"א 38, אשר נועדה מלכתחילה כתוכנית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה – כלל לא יושמה. "במהלך השנים התחדדה ההכרה כי תמ"א 38 אינה מממשת את ייעודה הראשי לסייע בחיזוקם של מבני מגורים, שכן היא יוצרת תיעדוף אך ורק לפי ערכי קרקע, ודווקא האזורים הסמוכים לקו השבר אינם מטופלים, בגלל היעדר כדאיות כלכלית", כתב המבקר בדו"ח בנושא מ-2018, "הטענה העיקרית נגד תמ"א 38 היא כי היא הפכה לכלי להתחדשות עירונית במרכזה של המדינה במקום כלי לחיזוק מבנים באזורים המסוכנים. כמו כן היא אינה שוויונית בצורה קיצונית, כיוון שהיא מיטיבה עם בעלי נכסים באזורים שערכי הקרקע בהם גבוהים, ואינה ממלאת את הצורך בחיזוק מבנים באזורים שאין בהם כדאיות כלכלית". המבקר מציין כי אמצעי העידוד לחיזוק מבנים המוצעים בתמ"א 38 אינם בגדר תמריץ מספיק לחיזוק מבנים באזורי הפריפריה.
משרד הבינוי והשיכון יוזם בשנים האחרונות חיזוק מבנים במסלולים שונים, כשלפי בדיקת המבקר כעת, רק 84 מתוך 1,208 המבנים המיועדים לחיזוק בבית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה וחצור הגלילית החלו בתהליך. 93 אחוזים מכלל אותם מבנים ממתינים לחיזוק ומקווים שלא יחוו רעידת אדמה בקרוב שעלולה להוביל לקריסתם. המבקר אנגלמן טוען בדו"ח כי "התקדמות חיזוק המבנים בקצב זה תוביל לכך שיידרשו עשרות שנים להשלים את חיזוק כלל מבני המגורים שיש סכנה מוחשית ומיידית שלא יהיו עמידים בפני רעידת אדמה בעוצמה גבוהה". בנוסף, סמוך לפרסום הדו"ח הקודם ב-2018, מיפה פיקוד העורף את אותם 1,208 מבנים הטעונים חיזוק והעביר את המידע הרלוונטי לרשויות. בבדיקת המבקר לא נמצאה כל עדות לכך כי נעשה צעד כלשהו בנידון, מצד אותן רשויות, כולל תוכנית אופרטיבית, חשיבה על מקורות מימון ועוד. המבקר מצא כי בחמש הרשויות המקומיות שנבדקו ישנן כיום 21,944 דירות הזקוקות לחיזוק מיידי. עלות התיקון שלהן בתוספת מיגון עומדת על כ-2.3 מיליארד שקל.
ממצא מדאיג נוסף שעלה בביקורת מתאר כי במקרה של רעידת אדמה, טבריה, צפת, קריית שמונה וחצור הגלילית ינותקו מבחינה תחבורתית מהכבישים המובילים אליהן, ובדומה לכך גם בית שאן ששלוש מתוך ארבע הכניסות אליה הן באמצעות גשרים שעלולים לקרוס. כמו כן, העיריות באותן ערים נמצאות במבנים שנבנו לפני 1980, ולא חוזקו בפני רעידות אדמה. העיריות עצמן לא עשו כל מהלך כדי לקדם את חיזוק המבנים שבהם הן שוכנות. עוד נמצא כי לא בוצע אף חיזוק בכ-70% מבתי הספר המיועדים לכך, ורק 16 מתוך 54 בתי הספר בתחומי בית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה וחצור הגלילית זכו להליך מיגון מחודש.
המבקר בדק גם את רמת המוכנות של העיריות ומצא כי רמת מוכנותן של עיריית בית שאן ומועצת חצור הגלילית להתמודדות עם אירועי חירום נמוכה, טבריה וצפת ברמה טובה, ועיריית קריית שמונה נמצאת ברמה טובה מאוד. במקביל, מציין הדו"ח לטובה את אופן תחזוקת הציוד במחסני החירום בעיריות טבריה וקריית שמונה.
הדו"ח מציין כי גורמי החירום הלאומיים לא קבעו אף סטנדרט אחיד לגבי הכמות הנדרשת של הציוד הקריטי הנדרש לכל רשות בעת חירום, ולא הוגדרו קריטריונים מחייבים בנוגע לסוג הציוד, תחזוקתו במחסני הרשות המקומית ולהכנתו לתרחישי חירום. עוד צוין כי בבית שאן, צפת וחצור הגלילית הטיפול במחסני החירום, זיוודם ותחזוקתם לוקים בחסר ובאופן המעלה חשש לגבי יכולתן להעניק סיוע לתושבים בעת אירוע חירום.
בהמלצותיו מדגיש המבקר כי על ראש הממשלה נתניהו, ושרי הביטחון, הבינוי והשיכון, הפנים והאוצר, וכן על ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, לפעול לקידום המוכנות של מדינת ישראל והשלטון המקומי להתמודדות עם רעידות אדמה, בפרט באותן חמש רשויות מקומיות פריפריאליות השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי. ו"יפה שעה אחת קודם", ציין אנגלמן.
"התזכורת שקיבלנו מרעידת האדמה בטורקיה צריכה להרעיד את אמות הספים של הממשלה. הנתון לפיו משרד הבינוי והשיכון לא השלים חיזוקם של 93% מהמבנים הטעונים חיזוק מיידי בערי הפריפריה וש- 70% מבתי הספר המיועדים לחיזוק לא חוזקו – צריכים להדיר שינה מראש הממשלה ומהשרים. הליקויים בעניין לא מובנים עוד יותר נוכח העובדה שבעלות של כ-2.3 מיליארד שקל ניתן לפתור את הבעיה של הערים הנמצאות על השבר הסורי- אפריקני. במקום להמתין לוועדת חקירה לאחר אסון שיתרחש יש לתקן את הליקויים באופן מיידי".
