רחוב יפת, יפו, יום רביעי, 17:00
מילה לפתיחה: תושבי יפו הערבים חוששים מאוד מהרפורמה המשפטית. הם לא מצטרפים עדיין למחאות, אבל משוכנעים שאם יינזקו פה זכויות האזרח בעקבותיה, הם יהיו הראשונים שיסבלו. המוסלמים וגם הנוצרים שדיברנו איתם הצטערו מאוד על השם הרע שיצא בציבור הישראלי לרמדאן, שמביא למעשי טרור ופיגועים; יש מי שהאשימו את היהודים בפרובוקציות שגורמות לכך, ויש מי שהאשימו את שני הצדדים.
נדים שאקר, מסעדן
על המפה: למדתי בכדורי. הייתי באלון־מורה כששמעון פרס היה שם ונתן אולטימטום להוריד אותם. היו לי חברים מכל הצדדים, גם בבני עקיבא, גם חיילים. למדתי בעירוני י"א והמנהל היה פעיל בזמן חנן פורת. לא זוכר איך קראו לו. אבל הוא אמר אז שהוא חייב ללכת לסבסטיה והלכתי איתו. רציתי לראות איך יהודי מרים יד על יהודי. אבא שלי הוציא אותי מיפו כשהוא ראה את הפשע פה. אחר כך חזרתי ליפו. לקחתי את המכולת מאבא ופתחתי מסעדה.
המצפן: אני חבר של סאמי אבו־שחאדה, הוא היה מורה להיסטוריה של הבן שלי ולקוח במסעדה. הייתי תומך בו אבל פחדתי שהקול שלי ילך לאיבוד. הצבעתי למשותפת. אני לא מרגיש את עודה וטיבי. הם לא לטובת יפו.
אני יכול לקנות פה דירה לילדים ב־7 מיליון שקל? צ'יץ' רצה להעיף אותנו לרמלה־לוד, הוא לא הצליח. בא חולדאי, אמר: אני לא מעיף אותכם, אני פשוט מרים את המגדלים לשמיים ונראה איך תחיו פה. הבנות שלי גרות ברמלה ובלוד. שם אפשר לקנות, 1.3 מיליון, זה אפשר. הבן שלי רוצה לגור ביפו, מאיפה אביא לו דירה? הילדים שלנו אבודים פה. הילד עבד פה קצת בגלידה, נסע לתאילנד ולא רוצה לחזור.
הדרך מהמכולת לבית של ההורים שלי היא עשר דקות. ב־1975 כשהלכתי הביתה זה לקח לי חמישים דקות כי כל אחד שפגשתי אמר לי "אהלן מה נשמע". היום אני מסתובב בכל יפו ואין מי שיגיד לי אהלן. הלכה יפו. רק הפשע משתולל. כל אחד עם אקדח, ואני מפחד לדבר.
רפורמה ורמדאן: אני מאלה שאומר מהפכה, לא רפורמה. עד היום לא עשינו כלום, הערבים הטמבלים. היינו צריכים להפגין ולסגור. אנחנו נהיה הנפגעים הראשונים. חוק הלאום הוא לא פגיעה בערבים? ועוד יבואו חוקים של גירוש משפחות ושכונות, ואנחנו נשתוק? בן־גביר ואלה רוצים להחזיר אותנו ל־1948. היו פה ביפו 100 אלף ערבים לפני 48', והיום יש 5,000. לאיפה הלכו כולם? לעזה, ירדן ולבנון. למה לא מפגינים? מאיפה אני יודע. תשאל את טיבי, את איימן עודה, את אבו־שחאדה. אני חושב שאנחנו צריכים להצטרף, בלי דגל פלסטין.
אני נוצרי. יש באל־אקצה כאלה שמחפשים פרובוקציות, וגם הצבא עושה את שלו. אני לא רוצה לדבר על המוסלמים, אנחנו לא כמוהם.
פיטר חבש, אופטומטריסט
על המפה: אני יפואי מלידה. פתחתי את החנות לפני שלושים שנה. אני גם מלמד אופטומטרייה בבר־אילן.
המצפן: הצבעתי לאבו־שחאדה. הוא היה תלמיד שלי פה בטרה סנטה, לימדתי אותו פיזיקה.
רפורמה ורמדאן: ברור שאני נגד הרפורמה. אנחנו הולכים לכיוון של דיקטטורה ואפרטהייד. אחרי הרפורמה יהיה יותר גרוע. אם אתה במחוזי ורוצה לעלות לעליון, תשנה כיוון ותהיה יותר ימני. גם עכשיו יש שופטים ימנים ומתנחלים. מבחינת הערבים בג"ץ ימני מאוד. עד עכשיו היה צדק בעירבון מוגבל, במיוחד כלפי הפלסטינים. אני פלסטיני, זו עובדה. תשאל כל ערבי, הוא יגיד לך שאנחנו פלסטינים. אני וערבי בשכם שייכים לאותו עם. יש לי משפחה בביירות.
אני נוצרי. רמדאן לא שייך לי. יש לי חברים מוסלמים, זה חג של תפילות. תמיד אומרים "תיזהרו מרמדאן", אבל הפיגועים לא קשורים. מדברים על זה שלושה חודשים לפני החג, ואם יהיה פיגוע יגידו "צדקנו".
פיטר עאבד, פנסיונר
על המפה: אני דור שמיני ביפו. המשפחה הגיעה לפה מביירות בעקבות איזה סיפור של נקמה. הייתי מורה לחינוך גופני בתל־אביב. ב־1986 יצא חוק שאסור להעניש ואסור לצעוק, אז התפטרתי והתחלתי לעבוד כמאבטח בשגרירות ספרד בישראל. בזכות פעם אחת שפעלתי קצת בכוח והרבה במוח, השגריר מינה אותי לקצין הביטחון של השגרירות, עד הפנסיה. אחרי שנה בפנסיה ביקשו שאחזור וחזרתי כמאבטח מחוץ לשגרירות מתשע ועד אחת, ואחר כך אני נהנה עם הנכדים עד השמיים.
המצפן: הלכתי לקלפי ושמתי פתק לבן. לא מאמין לאף אחד.
רפורמה ורמדאן: אני לא מתעניין בפוליטיקה, לא מדבר, לא מקשיב. כלום. עבדתי כל חיי עם פוליטיקאים וכולם צבועים. כשרבין נרצח, הגיע לפה ראש ממשלת ספרד ואני הייתי המאבטח והנהג. ראש הממשלה גונזלס שאל את השגריר: מה הלך הרוח עם ערביי ישראל עכשיו? אז השגריר אמר לו: שאל את פיטר. עניתי לו: גם טוב וגם לא טוב. לא טוב שמישהו לקח את הנשמה של מישהו אחר. מה טוב? שיהודי הרג אותו, ולא ערבי.
אני אתאיסט מגיל 14, הוריי היו נוצרים אדוקים מאוד, ואשתי היא נוצרייה אדוקה. אני חוגג את החגים של כולם. כל יום שאני עומד על הרגליים, זה חג. אנחנו הנוצרים בין הפטיש לסדן. אם אנחנו עם היהודים, המוסלמים יקראו לנו בוגדים. אם נלך עם המוסלמים, היהודים יקראו לנו בוגדים. הרמדאן הוא פרובוקציה של כולם. של המוסלמים, של היהודים. למה אני אתאיסט? כל המלחמות בעולם התחילו מהדת. השנאה באה מהדת. זה משה רבנו, זה ישו, זה מוחמד. והכול חארטה. הכול כסף.
עלי ג'פאלי, בעל חנות למוצרי בנייה
על המפה: אני גר ביפו כל החיים, 37 שנים. נשוי פלוס ארבעה. החנות שלי כבר כמעט עשר שנים. למדתי עיצוב גרפי ולא התחברתי לזה, אז פתחתי עסק.
המצפן: הצבעתי ליפואי, סאמי אבו־שחאדה. תכלס רק כי הוא יפואי, מישהו מפה. כרגע זה לא כל כך עוזר לנו כי הוא לא במקום שמקדם במשהו.
רפורמה ורמדאן: אני שומע מאנשים אבל אני אישית מתנתק מהחדשות, כי זה מלחיץ. אני רואה לקוחות יהודים שבאים וזה חשוב להם. הערבים עסוקים בדברים אחרים. מבחינתי תן לי לחיות בשקט, גם ככה יש בעיות ביומיום.
הרמדאן הוא חודש קדוש של תפילות, ועכשיו מדברים כאילו זה חודש של טרור. זה בגלל היהודים עם הדעות הקיצוניות באל־אקצה. תן לאנשים להתפלל שם. במקום זה נכנסים ובודקים ועוקצים את האנשים. יש שוטרים שאתה מרגיש את הגזענות שלהם.
