בית הדין הפנימי של הליכוד דחה לאחרונה עתירות המבקשות לערוך בחירות מקדימות לרשימות נציגי התנועה בבחירות המקומיות הקרובות, המיועדות להתקיים באוקטובר. בכך הוא נצמד לחוקת התנועה, המעניקה את סמכות הרכבת הרשימות למועצות הסניפים בכל עיר ועיר – וזאת אף שבחירות למוסדות התנועה לא נערכו זה יותר מעשור, מאז 2012.
חברי מרכז הליכוד ומזכירות המפלגה לא התחלפו זה יותר מעשור, והקריאה לרענון השורות גוברת לאחרונה. העתירות שהוגשו לבית הדין, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד יו"ר מרכז הליכוד חיים כץ, ביקשו בניגוד לחוקת התנועה לקיים את בחירת מועמדי הליכוד למועצת העירייה בעריהם – מודיעין, רחובות, ראש-העין ורמת-גן – בהשתתפות מתפקדי הליכוד, ובהם אלפים שטרם זכו להביע בהצבעה את העדפותיהם בנוגע לנציגיהם בסניפי התנועה המקומיים.
היועץ המשפטי של הליכוד אבי הלוי טען בפני הדיינים שאפשר למצוא דרכים לייצג את רצונם של חברי הסניפים היכן שנוצר פער גדול בין המתפקדים שבחרו את מוסדות הסניפים לקראת הוועידה הקודמת ובין המתפקדים שהצטרפו לסניף מאז ועד עתה. הוא הציע לקיים בחירות מוקדמות ייחודיות למוסדות הסניפים הללו, או לקיים בחירות מקדימות לרשימת המועמדים לפי החלטת ועדת ההיגוי המקומית. מנגד, נטען גם כי חברי המועצה הקיימים הם אלה שצירפו את מרבית המתפקדים החדשים, ולפיכך אין עילה לשלול מהם את סמכותם לבחור את מועמדי התנועה למועצת העירייה.
הדיינים פסקו כי "לא מצאו לנכון לשנות סדרי עולם", וקבעו כאמור כי מועצות הסניפים הקיימות יבחרו את המועמדים למועצת העירייה. עם זאת, נשיא בית הדין עו"ד מיכאל קליינר וחברי הנשיאות עו"ד יאיר לחן ועו"ד רפי בוקר הציעו למועצות הסניפים המעוניינות בכך לערוך בחירות בקרב המתפקדים המקומיים כדי לכנס מועצה חדשה בסניפיהן בלבד, כדי שזו תרכיב את רשימות המועמדים בבחירות המקומיות הקרבות ובאות.
לצד זאת, קבוצת עותרים נוספת, ובהם ראשי סניפים ועותרים מבת-ים, מתל-אביב ומירושלים, וכן חבר ועדת החוקה של הליכוד אודי שאשא, ביקשו לדחות בשנה את כינוס ועידת הליכוד, שהייתה אמורה להתכנס החודש, כדי לערוך בינתיים בחירות למרכז הליכוד ולמזכירות התנועה בהשתתפותם של אלפי המתפקדים החדשים במפלגה בעשור החולף. בית הדין קיבל את עתירתם והורה על דחיית הוועידה למרץ 2024.
היערכות מפלגת השלטון לבחירות המקומיות מתחוללת בתקופה רגישה לממשלה ולליכוד, על רקע הסלמת ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, והמשבר הגובר במערכת הפוליטית. פסק הדין בעתירה התייחס לכך בין השאר: "קיימת הפעם חשיבות יתרה לבחירות המוניציפליות", כתבו הדיינים, "כמבחן גורלי לתמיכה הציבורית בליכוד, על רקע הניסיונות של יריבינו לייצר מצג של היחלשות התמיכה בליכוד בשל המאבק חסר התקדים ושלוח הרסן נגד הרפורמה המשפטית שמקדמת הקואליציה".
