צומת תפוח, יום רביעי, 16:30
מילה לפתיחה: בצומת תפוח היה קשה לשמוע גינוי מפורש למעשי המתיישבים בחווארה אחרי רצח הלל ויגל יניב ז"ל. גם מי שחשב שההתפרעות הייתה טעות או מעשה שלא ייעשה הבין את הרקע. אחרי הכול, העוברים בצומת נוסעים בעצמם בכבישים הללו מדי יום, חוטפים ומבליגים. כולם מאמינים שתפקיד הצבא לגרום להרתעה ולהעניש על שפיכת דם יהודי. כל הנשאלים הצביעו למפלגת הציונות הדתית, וכולם קצת מאוכזבים מהיעדר ה"ימין מלא־מלא" שהבטיחו להם. לסמוטריץ' ובן־גביר עדיין יש אשראי, אבל המצביעים גם מצפים לשינוי מהותי, שלא קשור רק לרפורמה המשפטית.
אלקנה סוקולובר ושילה רבינוביץ', מדריכי טיולים
על המפה: אלקנה: אני מדריך במדרשת שומרון. הדרכנו פה טיול של תיכון ממודיעין בהר כביר. אני בן 23 וגר בנווה צוף.
שילה: אני מדריך טיולים עצמאי וסטודנט לעבודה סוציאלית במכללת אשקלון.
המצפן: אלקנה: הצבעתי לסמוטריץ'. לא תליתי בו תקוות גדולות. השינוי הגדול לא נמצא בידי הממשלה אלא בתודעת העם. אני לא בטוח שאם בצלאל היה שר הביטחון הוא היה יכול לנהוג אחרת מגלנט. הנה, בן־גביר השר לביטחון לאומי, אז אין פיגועים? אלה תהליכים של שנים, אי אפשר לעשות את זה בחודש.
שילה: הצבעתי לסמוטריץ'. אני צריך עוד זמן כדי לבחון לאן זה הולך. אני מאוכזב מהממשלה, כי ברור שהיא לא מגשימה את הציפיות ובהרבה דברים מתנהלת כמו הממשלה הקודמת. למשל, האנשים שעלו לאביתר – התבקש שסוף־סוף יקיימו את מה שהתחייבה לו הממשלה הקודמת. אנשים לא מרגישים את השינוי.
כביש 60: אלקנה: אתמול דיברתי עם חבר שהיה בחווארה, ואמרתי לו שאני לא הולך לעשות דברים כאלה כי קשה לי לעשות דברים אלימים או להתעמת עם חיילים. אבל אמרתי גם ש"נוח" לי שיש יהודים אחרים שהדם שלהם רותח. אני לא עושה כי אני יודע שיש מי שלא מוכנים להבליג. שמחתי שראיתי את המעשים. הדם רותח על יהודים ועל ארץ ישראל, וככה צריך. אני נוסע פה המון ולא מרגיש חוסר ביטחון. מה ששייך לי, אני צריך להרגיש ביטחון בו. זה הבית שלי.
שילה: כל מה שקשור בהפעלת כוח צריך להיות שמור רק למערכת מסודרת של צה"ל, וזה לא טוב לקחת את החוק לידיים. צריך לזכור גם שתחושה של אנרכיה ותסיסה שיוצאת משליטה לא עושה טוב לתושבים. מצד שני, חייבים להבין שיש תחושה של חוסר ביטחון. כשנסעתי עם אשתי וילדיי ליד היישוב שלנו חטפנו אבנים. המערכת עושה, וברור שהיא לא עושה מספיק. המדינה צריכה להבין שהמציאות שבה תושבים מפחדים לנסוע היא בלתי נסבלת.
יוחנן גולדין, מורה לשל"ח
על המפה: אני מורה בישיבת בני עקיבא עלי, ואני גר באיתמר. אני נוסע בחווארה כמעט בכל יום. במקור אני מרמת־גן.
המצפן: הצבעתי לסמוטריץ'. אני מרוצה. בסוף נראה שגם הם מבינים שיש הבדל בין צופה ביציע ובין חבר קבינט.
כביש 60: התחושות קשות. יוצא לי לעבור בחווארה גם עם מטיילים, ויש שתי אפשרויות: או להגיד שאנחנו נכנסים לכפר של ערבים, או לדמיין שאנחנו באיזה כפר בדרום אמריקה, מסתכלים על החנויות ועל התרבות ומתעניינים. השבוע החזיר אותי לשנים הקשות של האינתיפאדה השנייה.
אני מתנגד למה שעשו המתיישבים בחווארה. זו אנרכיה שאין לה מקום. אני מבין את הזעם והדם רותח, וגם אצלי הלב מתפוצץ, אבל אם אנחנו מדברים על זה שתהיה פה ריבונות – אי אפשר ליצור אנרכיה. אמרתי השבוע לתלמידים שלי: תשמעו את ההודעה המוקלטת של אמא של הנרצחים. האתגר הוא להגיד איפה אני מוסיף טוב. מעשה התיישבותי חיובי יתרום לעם ישראל יותר מפריקת זעם פראית. אם באמצע חווארה היו מקימים מאהל ללימוד תורה, והיו מכופפים את הצבא לאבטח את זה, זאת הייתה אמירה חזקה, התיישבותית ויהודית.
עקיבא סיימון, תלמיד הסדר
על המפה: אני לומד בישיבת ניר בקריית־ארבע. אנחנו אמורים להתגייס בקיץ. עוד לא יודעים לאן, משהו בחי"ר. אני פעיל בנחלה כבר חמש שנים, מכיתה ח', וחבר בגרעין שומרון ששם לעצמו ליעד ליישב את אביתר. אחרי הפיגוע בחווארה עלינו בדרישה מהממשלה לקיים את ההתחייבות. היינו שם בערך יומיים, בערך חמישים משפחות. ציפינו מהממשלה שתקיים את התחייבותה.
המצפן: הצבעתי לסמוטריץ'. המפלגה הבטיחה לפני הבחירות ליישב את אביתר, אבל כששאלנו את בצלאל, אורית ואיתמר בוואטסאפ הם אמרו שזה לא בסמכותם. הם אמרו שהם עובדים קשה ואני יודע שזה נכון, אבל אולי אפשר יותר.
כביש 60: זו הייתה תגובה קשה על אנשים שנרצחו. יגל הי"ד למד איתי שנתיים בכיתה באלון־מורה. אנשים פרקו את הכאב שהצטבר אצלם שנים. בחווארה כל אחד יודע שהוא עלול להיפגע. כולם סובלים מחוסר אכיפה ומהבלגה של הצבא. אז פתאום זה השתחרר בבום.
חבל שהצבא לא עשה את זה. הצבא צריך לתת עונש קולקטיבי. כשמיידים אבנים והחנויות לא נסגרות, אז הם מיידים אבנים שוב. זה התפקיד של הצבא. הוא לא מהאו"ם, התפקיד שלו לא להפריד בין הניצים.
אסנת שרבף, לבורנטית
על המפה: אני גרה בקריית־ארבע, יש לי שמונה ילדים. אני עובדת בקופת חולים מכבי באפרת. מנהלת את שירותי המעבדה. אנחנו משפחה ששייכת לגרעין של אביתר. היום פינו אותנו משם.
המצפן: הצבעתי לציונות הדתית. אפשר להגיד שציפיתי ליותר. אביתר היה קונצנזוס אצל בן־גביר, סמוטריץ' ואפילו הליכוד. אולי ביבי שכח את זה. אני חושבת שהוא מונע את הקמת היישוב במכוון, שהוא לא מעוניין שההבטחה תתממש.
כביש 60: תחושת הביטחון על הפנים. כאדם פרטי אני צריכה להתמודד עם הפחד על אף הסכנה, ואני רואה את זה כחלק ממצוות יישוב הארץ. אנחנו חיילים בלי מדים. מצד שני, אנחנו לא בגלות. יש לנו שלטון, וזה בהישג יד למנוע את הסכנות הביטחוניות האלה. חמור מאוד שהמדינה לא מממשת את היכולת שלה בהשלטת הריבונות.
מה שהיה בחווארה אחרי הפיגוע – אולי הממשלה צריכה שיעוררו אותה. לצערי הפקודות לצה"ל פוליטיות לחלוטין. ביום חמישי בת דודה שלי נסעה בחווארה עם שלושה ילדים ונפצעה. המתיישבים בחווארה ניסו לעורר את הצבא לעשות את מה שצריך.
