פרופ' שלום רוזנברג, מהבולטים שבין חוקרי והוגי מחשבת ישראל בעשורים האחרונים במדינת ישראל, הלך הלילה (מוצאי שבת) לעולמו והוא בן 88. פרופ' רוזנברג עלה ארצה מארגנטינה בשנות ה-60, ולמד מחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. לאחר תקופה קצרה של חזרה לארגנטינה, בה לימד ב"מדרשה העברית" בבואנוס איירס, שב לישראל והשלים את לימודי התואר השני והדוקטורט באוניברסיטה העברית. בצעירותו למד בדרום אמריקה אצל שורה של מורים דגולים ובהם הרב יעקב פינק ו"מר שושני", דמות חידתית מסתורית שפתחה לו את השער ללימוד התלמוד, אותה זיהה שנים מאוחר יותר כהלל פרלמן.
לכל טוריו של פרופ' שלום רוזנברג במקור ראשון
אש תמיד: הוקרת תודה למורה הגדול
לאחר עלייתו ארצה שימש כמורה ומרצה בחוגים לפילוסופיה ולמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, בה גם התגורר לאורך השנים. במחקריו ניסה פרופ' רוזנברג ליצור גשר ולעשות שימוש במתודות לוגיות ופילוסופיות מודרניות, על מנת להעמיק בהבנתה של ההגות היהודית הקלאסית. בין ספריו הבולטים ניתן למנות את, 'לוגיקה ואונטולוגיה בפילוסופיה היהודית במאה הי"ד', 'טוב ורע בהגות היהודית', 'תורה ומדע', 'בעקבות הכוזרי', 'לא בשמים היא, תורה שבעל פה מסורת וחידושים', 'בעקבות הזמן היהודי, הפילוסופיה של לוח השנה', ו'גשר צר'.
במקביל לעשייה האקדמית היה מעורב פרופ' רוזנברג בעשייה ציבורית רחבה. בשנת 1988 היה בין מייסדי מפלגת השמאל הדתית 'מימד' ואף שובץ במקום הרביעי ברשימתה לכנסת ה-12, אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה. לאחר אותה מערכת בחירות חדל פרופ' רוזנברג ממעורבות פוליטית ישירה אולם המשיך בפעילות ציבורית. בין היתר היה שותף בייסוד מעלה – המרכז לציונות דתית ובהקמת בית מורשה. השתתף בחוגי הידברות, בהם חוג "הגות". לאחר רצח יצחק רבין, יזם התקרבות בין דתיים לחילוניים בחוג בשם "שחרית", שעם משתתפיו נמנו העיתונאים ירון לונדון ואמנון דנקנר. פרופ' פרסם טורים בנושאי הגות יהודית ופרשת שבוע בעיתונות הישראלית, ובשנים האחרונות כתב טור פרשת שבוע קבוע במוסף "שבת" של העיתון מקור ראשון.
הלוויתו של פרופ' שלום רוזנברג תצא היום בשעה 16:00 מבית ההלוויות קהילת ירושלית בהר המנוחות בירושלים
