בשעה שסוריה מדממת בעקבות רעידת האדמה, איראן ידידתה ניצלה את ההזדמנות כדי להעביר אינספור משאיות של "סיוע הומניטרי" ולהבריח בהן לא רק ציוד רפואי, מזון ועזרה אזרחית, אלא כנראה גם נשק ותחמושת. לפי דו"ח מודיעיני שערך מכון "עלמא" לחקר הגזרה הצפונית, יותר מאלף שיירות סיוע שיצאו מאיראן הגיעו לסוריה במהלך פברואר, בעקבות הרעש – והן היו גדולות פי כמה משיירות ששלחו מדינות ערביות מתונות יותר. הדבר מעורר את החשד שמדובר במאמץ הברחות מאורגן.
רעידת האדמה שהכתה בדרום טורקיה ובצפון סוריה לפני כחודש הביאה למותם של אלפי אזרחים בסוריה ולחורבן אינספור מבנים. בימים הראשונים שלאחר הרעש קיבל משטר אסד משלחות סיוע ממדינות ערביות ומוסלמיות בלבד, אף שמדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, הציעו לעזור. רוב משלחות הסיוע עזבו את צפון סוריה אחרי ימים מעטים, כשאפסה התקווה לאתר ניצולים חיים מתחת ההריסות. אך יש מי שהגיעו ולא עזבו: אנשי משמרות המהפכה האיראניים.
גנרל אסמאעיל קאני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, הגיע לחלב שבסוריה מיד לאחר רעידת האדמה, כדי לפקח על מתן הסיוע לתושבים. ככל הנראה הוא עסק גם בקבלת נשק ותחמושת שהוסתרו בתוך משלוחי הסיוע. עד 25 פברואר, לפי דו"ח המכון, נמנו כאלף שיירות שיצאו מאיראן או מבסיסים איראניים בעיראק והגיעו לסוריה. למשל, ב־24 בפברואר הגיעה ללטקיה שבסוריה שיירה איראנית של שמונים משאיות שיצאה מהעיר העיראקית כרבלא; באותו יום הגיעה מאיראן לחלב שיירה של 233 משאיות סיוע. ב־20 בפברואר אורגנה בבסיס חטיבה 42 של המיליציה העיראקית השיעית אל־חשד אל־שעבי, הפועלת בחסות משמרות המהפכה, שיירה של 150 משאיות, וגם היא יצאה לחלב. לא ברור מה היקף הנשק והתחמושת שהועברו בשיירות הללו.
במהלך החודש דווח בתקשורת הבינלאומית על תקיפתן של כמה שיירות סיוע בסוריה, ועל מותם של איראנים וסורים במתקפות הללו.
כאשר שיירה נוספת בחסות אל־חשד אל־שעבי – 280 משאיות ובהן כ־4,000 טונות של ציוד – הגיעה לחלב ב־23 בפברואר, אמר עלי ג'בורי, מפקד חטיבה 42 של המיליציה השיעית, שהסיוע מוכיח שהעם הסורי והעם העיראקי הם עם אחד. ברמז למתקפות נגד השיירות הוא קבע שמאמצי האמריקנים והישראלים לנתק את הקשר בין המדינות, דינם להיכשל.
החשד שהשיירות מיועדות להברחת נשק ותחמושת מבוסס כאמור על כך שהשיירות האיראניות חריגות בגודלן. מירדן ומערב הסעודית, למשל, יצאו שיירות קטנות בהרבה, עד כעשרים משאיות בכל אחת מהן. לפי דו"ח עלמא, היקפן העצום של השיירות במסדרון האיראני רומז שזהו מאמץ להעברת ציוד צבאי ונשק איראני לסוריה ומשם ללבנון. בכל מקרה ברור שהן מנוצלות היטב לחיזוק ההתבססות האיראנית בסוריה בכלל ובצפון מערב סוריה בפרט.
לדברי החוקר טל בארי ממכון עלמא, "שיטפון" המשאיות נמשך גם כעת, שלושה שבועות לאחר האסון. סיוע מועט בלבד הגיע מאיראן בנתיב האווירי, דרך נמלי התעופה בדמשק, בחלב ובלטקיה. "בשבועיים שלאחר רעידת האדמה נחתו בנמלי התעופה הסוריים רק שבעה מטוסים איראניים, מתוך מאה שנחתו בסך הכול", מסביר בארי. "מעקב מודיעיני אחר מטוסים קל יותר ממעקב אחר משאיות, והאיראנים מודעים לכך".
האיראנים לא משתמשים רק בנשק כדי לחזק את אחיזתם בסוריה. "הם מנצלים לטובתם גם את המצב ההומניטרי הקשה", מסביר בארי. "נזקי רעידת האדמה החלישו את המקומיים ואת כוח המיקוח שלהם אל מול האיראנים. בגלל הסיוע ההומניטרי שאיראן נותנת להם, נראה שהם נמצאים במעין 'חוב מוסרי' לאיראנים במקרה הטוב, ובמצב של תלות ממשית במקרה הרע, נוכח אוזלת ידו של המשטר הסורי".
בדו"ח מתוארת למשל פעילותו של ארגון "ח'אתם אלאנביא", זרוע אזרחית של משמרות המהפכה האיראניים. נשות הארגון החלו לפעול בחלב כבר ב־2017, לאחר כיבושה מחדש בידי כוחות המשטר הסורי בגיבוי המיליציות השיעיות, איראן ורוסיה. באופן רשמי, חאת'ם אלאנביא זכתה במכרזים שהוציא המשטר הסורי לצורך שיקום הריסות המלחמה בעיר; בפועל הארגון מקדם את התבססותה של הנוכחות השיעית באזור, באמצעות רכישת שטחים ומבנים ושיפוצם.
לאחר רעידת האדמה נוצרה לארגון הזדמנות פז, אומר בארי: "לפי אינדקציות מהשבועות האחרונים, ח'אתם אלאנביא פתח בקמפיין רחב היקף של 'הצעות שאי אפשר לסרב להן' לבעלי דירות ובתים במזרח חלב, כדי שיעזבו את בתיהם במחירים נמוכים מאוד. אם לא יקבלו את הצעותיהם – בתיהם יוכרזו כמיועדים להריסה בשל נזקים מבניים, והם יישארו בלי כלום".
