ועדת החוקה של הכנסת צפויה לדון היום (ב') על הצעת החוק בנושא פסקת ההתגברות. גור בליי, היועץ המשפטי של ועדת חוקה, הצביע על קשיים אפשריים בהצעה וטען כי הנוסח המוצע הוא חריג ביחס למודל הקיים. הוא מציע לפרט את הזכויות הספציפיות שעליהן החוק "מתגבר" ותוהה על הרוב הנדרש להתגברות על חוק.
בליי הציג את המודל המקובל, לטענתו, במדינות דמוקרטיות רבות. לפיו, לבית המשפט סמכות לערוך ביקורת שיפוטית על חקיקה, ובמדינות שבהן הונהגה ביקורת שיפוטית "חזקה" – גם לבטל חקיקה סותרת. עם זאת, הוא טען כי "פסקת ההתגברות בנוסח המוצע היא חריגה למודל ומבוססת על תפיסה המדגישה את עיקרון ריבונות הפרלמנט, ומבקשת להעניק למחוקק את 'המילה האחרונה' בשאלות חוקתיות".
הוא סקר את המדינות בהן ננהג מנגנון דומה של התגברות ש"נחשב למנגנון חריג ביותר" לדבריו. לפי בליי, ניתן למצוא אותו רק בשתי מדינות: בקנדה – בו לא עשו שימוש מעולם ברמה הפדרלית, ובפינלנד – רק לשם חריגה מצומצמת בהיקפה ורק במקרים יוצאי דופן ומסיבות דוחקות. וכן בשתי מסגרות תת-פדרליות באוסטרליה: ויקטוריה, שם הופעלה התגברות 3 פעמים עד עתה, וקווינסלנד.
בליי הציג את הנימוקים המרכזיים התומכים באימוץ פסקת התגברות, ובפרט בהקשר הישראלי כמו שמירה על מעמד הרשות המחוקקת או הגברת אמון הציבור בבית המשפט שנפגע בגלל פסקי דין הסותרים את עמדת רוב הציבור. לדבריו, הסיבות נגד הן שמנגנון התגברות מאפשר לרוב קואליציוני בכנסת לפגוע בזכויות בכלל, ובזכויות מיעוט בפרט, ועלול להותיר את המבנה המשטרי ללא הגבלה על הכוח הפוליטי.
היועמ"ש מציע כי הוועדה תשקול האם יש הצדקה לאמץ פסקת התגברות המאפשרת גם "חיסון" מראש של חקיקה מביקורת שיפוטית או שדי באימוץ המודל המאפשר רק התגברות "בדיעבד" לאחר מתן פסק דין.
בנוסף, על-פי הנוסח המוצע, חוק שכולל הוראת התגברות יהיה חסין מביקורת שיפוטית למשך כל תקופת כהונתה של הכנסת שחוקקה אותו ולמשך השנה שלאחר מכן. בליי מבהיר כי "התפיסה הבסיסית העומדת ביסוד הסדר ההתגברות היא כי מדובר בהסדר שהוא בבחינת חריגה מההסדר החוקתי הכללי ואשר ניתן להניח כי יתעורר בסוגיות רגישות או בעלות חשיבות ציבורית גבוהה". לפיכך הוא מוסיף, "יש היגיון בעיצוב הסדר שהפעלתו תחייב דיון משמעותי ושיוגבל בזמן כביטוי לחריגותו".
אתמול קיימה הוועדה דיון נוסף בחוק יסוד השפיטה, שהתמקד בביקורת שיפוטית על הליכי החקיקה דוגמת בג"ץ דירה שלישית. "מאחר שאנחנו מאמינים בהפרדת הרשויות, כאשר הכנסת בסוף תהליך החקיקה מעבירה חוק ברוב הנדרש, גם אם התהליך לא מצא חן בעינינו, לא מערערים על קביעתה. אם מדובר במשהו תהליכי – הפוסק האחרון במה שקורה בתוך הכנסת הוא הכנסת", דברי רוטמן.
מוקדם יותר הודיע ח"כ גלעד קריב כי הוא מושך את חברותו מהוועדות המשותפות של ועדת החוקה עם ועדות אחרות בכנסת: "אתה מנהל את הוועדה בצורה דורסנית ואיני מוכן לייצג את ועדת החוקה בזמן שאתה מנהל פה הפיכה משטרית", טען כלפי יו"ר הוועדה.
