מחסומי ברזל מהודקים זה לזה ושורה של שוטרי משמר הגבול חוצצים בין מה שנדמה כשני צדדים של אותו מטבע. מהעבר האחד – הקהל האותנטי הרב שהתאסף בכיכר אגרנט, כמה מאות מטרים ממשכן הכנסת, לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על חוקי הרפורמה המשפטית. מהעבר האחר – הבמה והאזור הסטרילי שמאחוריה, השמור לח"כים לשעבר, נואמים ומארגנים. גם כמה עיתונאים, ענודי סרט ורוד על פרק היד, מסתובבים כאן בין מכל המים הקרים לעמדת הקפה, ומראיינים את מובילי המחאה.
זהו השבוע השמיני למאבק נגד הרפורמה המשפטית. ההפגנה הראשונה התקיימה במלאת שבוע וחצי בלבד להשבעת הממשלה, מיד לאחר ששר המשפטים החדש יריב לוין כינס מסיבת עיתונאים והכריז על תוכניתו. בתוך שלושה ימים התארגנה ברחבת כיכר הבימה עצרת שאחד מהדוברים בה היה יו"ר חד"ש איימן עודה. שבוע אחר כך, ב־14 בינואר, נערכה תחת גשם שוטף ההפגנה שזכתה לכינוי "הפגנת המטריות". מאז נוצרה שגרה של הפגנות מוצ"ש ברחוב קפלן בתל־אביב, ואליה הצטרפו צעדות ימי שני בירושלים, ולמתקדמים – הפגנות בימי חמישי ברחוב עזה בבירה, מול בית משפחת נתניהו.
המחאה נגד הרפורמה המשפטית היא כמובן התארגנות טרייה יחסית, אבל כשמתבוננים בארגונים שמניעים אותה ובאישים שהוגים, יוזמים, מנהלים ומדבררים אותה – מתברר שהשמות האלה מוכרים לנו מזה תקופה לא קצרה. חלקם הגיעו לתודעה הציבורית בימי מחאת בלפור או כיכר גורן, פרצופים אחרים מלווים אותנו עוד מתקופת מחאת "שוד הגז" או קודם לכן, ממקבצי האוהלים שצצו בקיץ ההוא של 2011. השלטים מתחלפים, הסיסמאות מתחדשות, מוקדי ההפגנות נעים מרוטשילד לקפלן ומבית ראש הממשלה למשכן הכנסת, אבל הדי־ג'יי שמרקיד את המסיבה הזו עומד בפינתו כבר עשור ויותר. גם היעד, כשמסירים ממנו את האדרת המשתנה, נותר זהה.
למרגלות הבמה, נדב גלאון מחלק את הסרטים הוורודים לכתבים ולצלמים. הוא פונה לכיוון ההגברה לוודא שהכול מסודר, ומשוחח עם רועי נוימן על לוח הזמנים. עוד כתבים מבקשים ממנו את הסרטים המיוחלים, אך אלה שבידיו אזלו והוא מחכה למפיקה שתחדש את המלאי.
מאחורי הבמה מסתובב משה (בוגי) יעלון, לוגם קפה ומנהל סמול־טוק עם יוצאי המערכת הפוליטית שנקבצו כאן. ברקע מתנגן שוב ושוב השיר "זה הזמן להתעורר, הבית מתפורר" של להקת הדג נחש, שהפכה גם היא שותפה למחאת הרפורמה המשפטית, ועוד קודם לכן להפגנות בלפור ולמאבק נגד חוק הלאום. הקהל מניף שלטים – "הממשלה היא לא מוסד לשיקום עבריינים", "כשהממשלה נגד העם, העם נגד הממשלה", "ירדנו מהפסים" ו"די למשטר הרבנים".
"מי עולה ראשון?", שואלת שקמה ברסלר את רועי נוימן. הוא בתגובה מצביע לכיוונו של דן מרידור, שר המשפטים לשעבר וחבר הליכוד לשעבר. ברסלר קוטעת את שיחתו של מרידור עם ציפי לבני – שנושאת באותם תוארי "לשעבר" – ואז עולה לבמה כדי לפתוח את ההפגנה. מישהו בקהל שהביא מגאפון משלו קורא לעברה: "סליחה, אפשר להגיד משהו?". "לא", עונה ברסלר קצרות. הבחור שב ומנסה: "דמוקרטיה, לא?". "פחות", היא חותכת אותו. בהמשך היא תבקש מהקהל לשיר את ההמנון הלאומי ולפרוש עותק ענק של מגילת העצמאות.
הכתבה המלאה תפורסם מחר (ו') במגזין דיוקן
