חשבון הטוויטר הרשמי בערבית של משרד החוץ, בירך אתמול את סעודיה לרגל יום השנה להקמת המדינה הסעודית. "אנו שולחים את ברכותינו הכנות לממלכת ערב הסעודית, למלך, לממשלה ולעם", נכתב, עם איחולים ל"טוב וברכות, ביטחון ושגשוג, אווירה של שלום, שיתוף פעולה ושכנות טובה לעמי האזור".
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס אתמול שוב לאפשרות של כינון יחסים רשמיים עם סעודיה, ואמר כי באופן לא רשמי, הסעודים הם כבר חלק ממעגל השלום.
נתניהו אמר את הדברים לפרופ' וולטר ראסל מיד בכנס הרטוג לביטחון לאומי, בהשתתפות מזכיר המדינה של ארה"ב לשעבר מייק פומפאו ושגריר ארה"ב בישראל לשעבר דיוויד פרידמן. פומפאו, ביקר בעבר יחד עם נתניהו בסעודיה.
"אם ידינו תהיה על העליונה (בנוגע לאיראן), אני חושב שנוכל להרחיב את מעגל השלום, ואם נרחיב את מעגל השלום לערב הסעודית, אני חושב שלמעשה נסיים את הסכסוך הערבי-ישראלי. פירוש הדבר שאנחנו צריכים לעבוד לא מבפנים החוצה כדי לפתור את הבעיה הפלסטינית", אמר נתניהו.
בנוסף, אמר עוד נתניהו כי "אני מאמין שהשאיפה לשלום, שמושתת על אינטרסים משותפים ועל שימוש בכוח צבאי, מודיעיני, טכנולוגי, וכלכלי ישראלי שעליו יוכלו להישען הסכמי שלום והסכמי נורמליזציה עם שכנינו, נוכל להשיג שני דברים: אחד – להרחיב את מעגל השלום; שני – זה ישמש כמגן נגד איראן. אני מעריך כי נוכל להגיע לפריצת דרך אם ההנהגה הסעודית תחליט שהיא רוצה להיות חלק מזה באופן רשמי. בצורה לא רשמית, הם כבר חלק".
לגבי האיום האיראני, אמר ראש הממשלה: "אעשה כל שביכולתי כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. זה אינו אינטרס ישראלי בלבד, זהו אינטרס אמריקני, זה אינטרס של כל העולם", והוסיף – "צריך לשאול – כיצד עוצרים מדינה סוררת מלהשיג נשק גרעיני. בוא נראה, היו כמה דוגמאות, אז אולי נוכל להסיק מהן הכללים. דוגמה אחת היא עיראק של סדאם חוסיין. היא נבלמה על ידי כוח צבאי, שלנו. דוגמה נוספת היא סוריה, שניסתה לפתח נשק גרעיני, והיא נבלמה בפעולה צבאית, שלנו. מדינה שלישית, לוב של מועמר קדאפי, היא רצתה להשיג נשק גרעיני וויתרה על השאיפה שלה בעקבות איום לפעולה צבאית שלכם. מדינה רביעית, צפון קוריאה, רצתה לפתח נשק גרעיני ולא קראו עליה תיגר. אגב, היא חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, זה חסר משמעות. היא לא נבלמה משום שלא היה קיים איום לשימוש בפעולה צבאית, והם פיתחו את היכולות האלה.
"כעת יש לנו את איראן. איראן מנסה לפתח נשק כזה. התכנית שלהם נבלמה במשך שנה ב-2003, מיד לאחר מלחמת המפרץ, כשהם חשבו שאתם, אמריקה, תנקטו נגדם צעדים, אז הם עצרו והפכו אותה לתכנית סודית תחת מעטה של מכוני מחקר אזרחיים שונים. אך הם המשיכו. הם נבלמו, או לפחות הואטו, על ידי צעדים שונים שאנחנו נקטנו, וסנקציות שהוטלו. האמריקנים הטילו את הסנקציות משום שאמרו ש'יש איזה משוגע בירושלים שיפציץ אותם אם לא נעשה משהו' – וכך איראן הגיעה לשולחן המשא ומתן. אך הם השאירו את הכסף על השולחן והגיעו להסכם גרוע.
"הדבר היחיד שמנע באופן מהימן ממדינות סוררות לפתח נשק גרעיני, זה איום צבאי אמין או פעולה צבאית אמינה. ניתן לשלב את זה עם סנקציות כלכליות משתקות, אך אלה אינן תנאי מספיק. תנאי הכרחי, ולעיתים קרובות גם תנאי מספיק, הוא פעולה צבאית אמינה. ככל שממתינים יותר, כך זה נהיה קשה יותר להוציא לפועל. חיכינו די והותר".
