ביקורו המפתיע של הנשיא ג'ו ביידן אתמול (ב') בקייב, בזמן המלחמה, החל באישון לילה בהאנגר בשדה תעופה צבאי מחוץ לוושינגטון. ביום ראשון בשעה 4:00 בבוקר – ללא ידיעת התקשורת העולמית, הממסד הפוליטי בוושינגטון או הבוחרים האמריקנים – עלה הנשיא בן ה-80 על מטוס בואינג 757 של חיל האוויר, המכונה C-32.
המטוס, גרסה קטנה יותר לזו שנשיאי ארה"ב משתמשים בדרך כלל בנסיעות בינלאומיות, חנה הרחק מהמקום שבו ביידן עולה לטיסות בדרך כלל. את זהותו של המטוס הסגיר פרט אחד מובהק: כל החלונות במטוס הוצלו על ידי וילונות כהים. 15 דקות לאחר מכן, ביידן, קומץ אנשי אבטחה, צוות רפואי קטן, יועצים קרובים ושני עיתונאים שנשבעו לסודיות, המריאו בדרך לאזור מלחמה.
נשיא ארה"ב הוא כנראה האדם המסוקר ביותר על פני כדור הארץ. עיתונאים עוקבים אחר ביידן לכל מקום שהוא הולך – בין אם לכנסייה או לפסגות בינלאומיות. כל מילה שהוא אומר בפומבי מוקלטת, מתומללת ומתפרסמת. אך במקרה הזה, מאגר הכתבים הרגיל, שבנסיעות חוץ כולל 13 עיתונאים מהרדיו, הטלוויזיה, הצילום והעיתונות הכתובה, נחתך לצלם אחד וכתב אחד.
הכתב שהוא בעצם הכתבת, סברינה סידיקי מהוול סטריט ג'ורנל, חשפה: ברגע שהבית הלבן אישר לסקר את האירוע – היא והצלם זומנו לבסיס 'ג'וינט אנדרוז' מחוץ לוושינגטון בשעה 2:15 לפנות בוקר. הטלפונים שלהם הוחרמו ולא הוחזרו עד שביידן הגיע לבסוף לבירת אוקראינה כ-24 שעות לאחר מכן.
הם טסו במשך כשבע שעות מוושינגטון לבסיס הצבאי האמריקני 'ברמשטיין' בגרמניה, לצורך תדלוק. גם כאן הווילונות שעל החלונות נשארו מוגפים והם לא יצאו מהמטוס. הטיסה הבאה הייתה לפולין, והם נחתו בנמל התעופה ז'שוב-יאשיונקה. זה אולי נמל תעופה פולני, אבל מאז מלחמת אוקראינה הוא הפך גם למרכז למאמץ הבינלאומי בהובלת ארה"ב לחמש את האוקראינים, תוך העברת מיליארדי דולרים של נשק ותחמושת.
עד לנקודה זו, סידיקי והצלם, איבן ווצ'י של סוכנות הידיעות AP, לא ראו את ביידן עצמו. זה לא השתנה בשדה התעופה או כשהם נכנסו לשיירה של רכבי שטח. כתבים הנוסעים עם ביידן נוסעים לעתים קרובות בשיירות של מכוניות, אבל הפעם משהו היה שונה מאוד: בלי סירנות או שום דבר אחר כדי להכריז על כך שנשיא ארה"ב הגיע ל'פשמיסל גלווני' – תחנת הרכבת הפולנית ליד הגבול האוקראיני. השעה הייתה כבר 21:15 בפולין כשהם הגיעו לרכבת. לעיתונאים נאמר לעלות, עדיין בלי להסתכל על ביידן.
ברכבת היו כשמונה קרונות והיא נסעה במסלול שבו העבירו כמויות גדולות של סיוע לאוקראינה ומספר גדול של אזרחים אוקראינים שנמלטו מהצד השני. רוב האנשים שהיו על קרונות הרכבת, אמר סידיקי, היו "אבטחה כבדה".
ביידן הוא חובב רכבות מושבע. הוא אוהב לספר על שנות הנסיעה שלו ברכבת בין וושינגטון לביתו בדלאוור, כששימש סנטור צעיר, והיה מביא איתו את שני בניו הקטנים לאחר שאמם מתה בתאונת דרכים.
עם זאת, טיול זה בן 10 שעות לאוקראינה לא היה דומה למסע של נשיא ארה"ב מודרני – מסע לתוך אזור מלחמה פעיל שבו, בניגוד לביקורים נשיאותיים באפגניסטן או עיראק, חיילי ארה"ב הם לא אלו שמספקים ביטחון.
הרכבת התגלגלה לתוך קייב בזמן שהשמש זרחה . ביידן, שביקר בפעם האחרונה בבירת אוקראינה כשהיה סגן הנשיא תחת ברק אובמה, ירד בערך בשעה 8:07 בבוקר. "טוב לחזור לקייב", אמר.
