ברקע המגעים לפשרה עם הנשיא ולקראת העברת חוק יסוד השפיטה בקריאה ראשונה ביום שני הבא, ערך יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, שמחה רוטמן, תדרוך לעיתונאים ואמר: "ברור שיהיו פשרות, כבר עכשיו יש פשרות". עם זאת הבהיר כי הוא מצפה לתמיכת האופוזיציה בתמורה לשינויים. "דיונים על פשרות מדרג פשרה הוא פונקציה של מה אתה מתקבל".
הוא התייחס לפערים בינו לבין לוין בנוגע לעילת הסבירות. בעוד שלוין מבקש לבטלה, רוטמן תומך בצמצומה בדומה למתווה השופט נועם סולברג – עליו הסכים נשיא המדינה. בנוסף, הבהיר רוטמן לגבי שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים כי הוא לא יוותר על רוב לנבחרי ציבור ולא ייתן וטו לשופטים. "עיקרון שלפיו העם בוחר את השופטים זה עיקרון שאסור לוותר עליו, רוב לנבחרי הציבור, אפשר לחשוב על כל מיני מנגנוני איזונים על הקואליציה. למשל, אנחנו מציעים להחמיר כמה שיותר את הדרך להדיח שופטים כדי שלא יהיה אפשר למנות אחרים במקומם".
על פי רוטמן, הוועדה למינוי שופטים זהו לב המפתח. "לא משנה מה הסמכויות של בית המשפט, משנה מי השופטים. אם זה אהרון ברק, אני לא מוכן לתת לבית המשפט שום סמכות אפילו לא להחליט באיזה צבע שרוכי הנעל כי הוא יפרש את זה הלאה, אם השופט הוא שמרן ומתייחס לחוק בצורה רצינית ומה החוקים רצו להשיג ופועל כנאמן של המחוקק ולא כבריון ופיראט אז אני מוכן לתת לו כוח וסמכויות שהיום אין לו".
רוטמן הוסיף על זהות השופטים כי "זה שאני מבקש למנות שופטים שמרניים לא אומר שאני רוצה למנות שופטים ימניים, אני לא רוצה שופט שחושב כמוני. זה לא אומר שפסקי הדין יהיו פוליטיים, אני לא בוחר שופטים שייראו כצלמי וכדמותי. אני רוצה שהכוח לבחור שופטים יהיה בידיים של העם, אני לא מבקש לייצר בית משפט שמתחלף כל ארבע שנים".
לא מוכן לוותר על פסק התגברות ברוב של 61
רוטמן תחם גבולות גזרה בפסקת התגברות ואמר כי לא יוותר על רוב של 61. "אני חושב שאסור בשום פנים ואופן למנוע מרוב בכנסת לקדם את המדיניות שלנו, זה אסור דמוקרטית ולא יעיל. כשחוקקו את חוק יסוד ממשלת חילופים וקבעו 70 (רוב) נפל להם הלסת ואומר שהכנסת לא מוסמכת לחוקק את החוק הזה שמעל 61. אבל אפשר בהחלט לייצר ואני מוכן לחשוב על עוד מנגנונים כדי שחוק כזה יהיה ויקבל חסינות אז הוא יצטרך 61 משתי כנסות ואז אתה מייצר רוב של מעל 61 אבל אתה מונע מהכנסת מלפסול חוקים".
על תרחיש שבו בג"ץ יפעיל את התיקון החוקתי שאינו חוקתי על חוקי יסוד שעברו בכנסת, אומר רוטמן כי עצם השאלה ושזה באוויר מלמדת שאנחנו במשבר חוקתי, ו"לא מהממשלה הזו. הרבה קודם, אז שאף אחד לא יבוא אלי בטענות שאני מביא משבר חוקתי".
לפי רוטמן השימוש בכך אומר ש"ביהמ"ש העליון שיקר לציבור במשך שלושה עשורים. הטיעון היה אני מבטל חוקים כי הם סותרים חוקי יסוד. אני מבטל תיקון לחוק יסוד. למה? כי נגעה בי אצבע אלוהים. אם הטענה שבית המשפט הולך לשם – אל תגידו לי שאני מביא משבר חוקתי. עצם השאלה פירושה שלאף אחד אין מחלוקת שבמדינת ישראל אין שלטון". לדבריו, חקיקת חוק יסוד החקיקה תתרחש רק אחרי חקיקת הרפורמה המשפטית. "אני לא יכול לנהל היום בכנסת שום חקיקה, כי כל מה שאני מחוקק – הוא נקודת פתיחה לבית משפט. אני צריך שבית משפט לא יתערב בחוקי יסוד".
בנוסף, הציג רוטמן את החשש מחקיקת חוק יסוד חקיקה לפני השלמת הרפורמה המשפטית. לדבריו, חקיקת החוק לפני קביעת האיזונים על הרשות השופטת. "יוסיף כלים לפסילת חוקים שיהיו בלתי מוגבלים ביכולותיהם על בסיס הנפצות דרך הליכי חקיקה, ועלול לייצר סיטואציה שהוא נועל את החוקה הלא קיימת. הדבר הכי מסוכן שבית המשפט יגיד שהושלם המפעל החוקתי, זה אומר שיש מבנה בסיסי וכל מיני תזות מופרכות".
אנרכיסט מטורלל
רוטמן התייחס לניסיונות של נתניהו לעכב החקיקה ואמר כי "אני לא דיברתי מימי עם נתניהו על הרפורמה המשפטית". באשר לדרישות האופוזיציה הוסיף. "אנשי תקווה חדשה וימינה לשעבר כנ"ל ליברמן, עודד פורר היה צריך לקחת את הרפורמה שלי" . על המחנה הממלכתי: "אני עד היום לא מבין למה הם לא תומכים, מבחינתי אני הולך לבית הנשיא עם מי שאני הנשיא יקרא, אני עוזב הכל ובא".
"אני לא מפחד מכלום, אני חושב שדרישת לעצירת חקיקה היא דרישה פוליטית אופוזיציונרית שמטרתה לקבל הישג פוליטי אני לא רואה שום סיבה בעולם שאם אני לא דורש הישג פוליטי, אני אעניק לסחטנים ששורפים את המדינה הישג פוליטי. החקיקה הזאת היא חשוב ודחופה ובהסכם הקואליציוני כתבנו שהיא בעדיפות עליונה. זו דרישה חצופה, לירוק לכולם לפנים שעוד מעלתו יסכים להגיע לנשיא. במדינת ישראל אם נשיא המדינה קורא לי אני עוזב הכל ובא בלי תנאים מוקדמים".
