המערכת הפוליטית סוערת בתגובה לנאום של הנשיא הרצוג אמש (א') בו הציע מתווה פשרה בנוגע לרפורמה במערכת המשפט. באופוזיציה, גנץ ולפיד ברכו על הצעת הפשרה של הנשיא הרצוג אך ממשיכים להתעקש על תנאים מוקדמים כדי לפתוח במשא ומתן ובהם עצירת החקיקה וקיום ההידברות בבית הנשיא. לעומתם, השר לוין מסכים להידברות בנושא הרפורמה אך ללא תנאים מוקדמים וללא עצירה של הליכי החקיקה, לפחות עד להעברת החוקים בקריאה ראשונה בכנסת.
לפי שר המשפטים לוין, בהצעת הרצוג "מרכיבים חיוביים, ויש בה גם מרכיבים שמנציחים את המצב הלא תקין הקיים". הוא חזר ואמר כי הוא "מוכן ומעוניין לקיים הידברות אמתית עם חברי אופוזיציה שיסכימו לכך, וכדאי להתחיל בהידברות זו מיד". אולם הבהיר כי "על מנת שההידברות לא תהפוך לאמצעי לגרירת רגליים כדי לעכב ולמנוע רפורמה מהותית ומשמעותית במערכת המשפט, אין לקשור בין ההידברות להתקדמות הליכי החקיקה. לצד קידום החקיקה יש לכולנו מספיק זמן כדי שנוכל להידבר ולהגיע להבנות טרם הקריאה השנייה והשלישית".
לעומת לוין, באופוזיציה בירכו על דברי הנשיא אך גם הציבו תנאים. "הנשיא הרצוג הציב מתווה ראוי", שיבח ראש האופוזיציה יאיר לפיד, והציב תנאים מוקדמים לפתיחת ההידברות על הרפורמה המשפטית: "עצירה מידית של החקיקה לפני הקריאה הראשונה. כמו כן, הדיון במתווה המוסכם צריך להתקיים במשכן הנשיא, במסגרת ועדה נשיאותית". לפיד הבהיר כי המאבק לא ייפסק והמחאה לא תיעצר.
גם ח"כ בני גנץ אמר כי מפלגתו תומכת במתווה הנשיא וכי הם בעד "שיח של הסכמות על רפורמה אמתית, שבבסיסה אי פוליטיזציה ושמירה על עצמאות הרשות השופטת ומערך הייעוץ המשפטי". כמו כן, לפי גנץ צריך לפעול ל"חקיקת חוק יסוד: "החקיקה" רחב וטיפול בסוגיות שיתנו מענה לצורכי האזרחים ולא לגחמות הפוליטיקאים. אם תיעצר החקיקה ונוזמן כולנו לבית הנשיא לשיח אמתי נהיה מראשוני המתייצבים״.
בקואליציה נשמעו גם קולות שונים משל השר לוין. השר שלמה קרעי דחה לגמרי את המתווה שהציע הנשיא: "בזמן ממשלת ההונאה, כאשר חירפו וגידפו מערכות אלוקים חיים, לא שמעתי אף אחד מציע פשרה. כאשר רדפו אברכים ולומדי תורה, כאשר רמסו ליכודניקים באשר הם, את המסורת, את הציונות, לא הייתה שום קריאה להידברות". הוא קרא להמשיך עם הרפורמות בכל הכוח.
גם חברי הכנסת החרדים הסתייגו מהפשרה. שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: "כאשר הרצוג מוטרד רק כשאין שופטים ממוצא מזרחי, ואינו מוטרד מהעובדה שאין ייצוג של שופטים חרדים בביהמ"ש, למרות שלפני 3 חודשים הצביעו יותר מ-700 אלף אזרחים כאלה שהם מעל גיל 18, אז אנחנו מוטרדים".
התנועה למשילות ודמוקרטיה, שמקורבת ליו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, פרסמה ש"הצעתו של הנשיא להידברות בין המחנות, חלף המשך האיומים באלימות, הינה מהלך מבורך. עם זאת, חובתן של הכנסת והממשלה לוודא כי הן מקיימות את הבטחת הבחירות שלהן, ומביאות בשורה דמוקרטית אמתית, ולא שינוי קוסמטי בלבד, למדינת ישראל".
בתנועה המשיכו ופרסמו את הצעותיהן להמשך החקיקה המשפטית. לדעתם "יש להקפיד במסגרת הצעת הנשיא על מספר עקרונות יסוד:
- חקיקת חוק יסוד החקיקה תקודם בכנסת תוך ניסיונות להגיע להסכמה רחבה, אולם לא תעכב קידום שאר חלקי הרפורמה.
- עד לחקיקת חוק יסוד החקיקה יקבע כי לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, גם בהליך החקיקה הנוכחי.
- פסילת חוקים תיעשה אך ורק בהרכב של כלל שופטי בית המשפט העליון וברוב מיוחד, והתגברות על פסילה כאמור תהיה לכל היותר ברוב חברי הכנסת – אין כל הצדקה מוסרית/נורמטיבית לרוב שונה.
- בנוגע לתיקון שיטת מינוי השופטים, הרי שההצעה להעניק לכל אחת מן הרשויות יחס שווה בוועדה הינה פשרה המנוגדת למקובל בעולם המערבי, אולם ניתן לקבלה בתנאי שאכן אין מעמד מיוחד לרשות השופטת על פני הרשויות האחרות. בהתאם, נציגי הציבור לא ידרשו הסכמת הנשיאה אלא ימונו על ידי שר המשפטים".
יש להניח כי דברים אלו של התנועה למשילות ודמוקרטיה קרובים לדעתו של יו"ר ועדת החוקה ויכולים להתבטא בפועל בהליכי החקיקה בוועדה.
