פרופ' ישראל אומן שפרס את משנתו על הרפורמה במערכת המשפט, הוא הדוגמה הטובה ביותר לאיך הדיון צריך להתנהל. עם רצון לשינויים, מחלוקות על איפה שלא, ובעיקר על ההסכמה להיכנס לחדר בלב פתוח ובנפש חפצה כמו שנהוג לומר, לטובת קיום פולמוס מבורך על התכנית המשפטית.
הצעד של אומן שהציג קשיים ברפורמה המוצעת לצד מהלכים חיוביים ופתרונות איפה שניתן, הוא אנטיתזה לצעד החריף של האופוזיציה להחרים את הדיונים, וגם מול המהלך של בני גנץ שלא עמד בו. גנץ כזכור, שב וקרא גם שבוע שעבר "להקים צוותי עבודה שיניחו בפני הכנסת רפורמה ראויה ורחבה כולל נדבכים נוספים על אלו הקיימים". הוא אמר כי אף צד לא יצא עם מלוא תאוותו בידו – אך מדינת ישראל כולה תרוויח באם זה יצליח". אבל גנץ, בניגוד לאומן, לא פקד בכלל את דיוני הוועדה לשם כך.
במשך שעה ארוכה הציג פרופ' אומן תפיסה מורכבת, רגע אחד הוא בעד ורגע לאחר מכן יוצא נגדה. רגע אחד הוא מצדד במהלך ובסעיף הבא מציג הסתייגות. לא כחיבוק לליכודניקים ולא כהתרסה לשמאלנים, אומן שטח את הצדדים הנכונים והמוטעים לפי ראייתו בתכנית שר המשפטים ויו"ר ועדת חוקה.
בביטול עילת הסבירות אומן תמך נחרצות. לעומת זאת, הצהיר שהוא נגד פסקת ההתגברות ברוב של 61 ח״כים, כפי שמעוניינים כעת לקדם בקואליציה והוסיף שהוא בעד האפשרות של בימ״ש לבטל חוקים, אבל לא חוקי יסוד. שוב, פותח שוב למחשבה באשר לרשימת "התיקונים" הנדרשים ומציע חלופות.
כשהתייחס להרכב הוועדה למינוי שופטים סבר אומן שהיה צריך ללכת עוד כמה צעדים קדימה, כשהוא טוען לגישה מחמירה יותר כלפי השופטים מאשר לוין ורוטמן. "טוב שמוציאים את חברי לשכת עוה"ד, מה שלא טוב הוא שהשאירו את השופטים ובפרט את נשיא/ת בימ"ש העליון ועוד נתנו לו וטו, אני בעד הוצאת כל השופטים", הוא קבע.
משפטנים, חוקרים, ח"כים לשעבר, ראש ועדת חוקה לדורותיהם, פרופסורים, ושופטים לעבר דגולים וטובים, מתנגדים ותומכים פוקדים בשבוע האחרון את ועדת חוקה. מציגים את תפיסתם, גם כשהיא למורת רוחם של מי מהצדדים, אך היו"ר שומר על זכותם להתבטא ולהגיד את דברים. המחשבה שאל הוועדה מטריחים עצמם הבכירים והמבוגרים ברובם בכדי לדון ברפורמה השנויה במחלוקת מעלה עוד יותר את השאלה על היעדרות חברי האופוזיציה מסדר היום של דיוני הוועדה. כשהם שומעים את ההצגה הבלתי מתפשרת של פרופ' אומן השאלה הזו מתחדד עוד יותר.
