סדרה של מסמכים בריטיים, שהותרו לאחרונה בפרסום, חושפים עד כמה ישראל הייתה קרובה להסכם שלום עם לבנון ועם סוריה בסוף שנות התשעים, וכן את התפקיד של בריטניה בניסיון לתווך בין הצדדים. בעיתון א-שרק אל-אווסט, היוצא לאור בלונדון, פורסמו פרטים על פגישות שערך ראש ממשלת לבנון המנוח, רפיק חרירי, עם בכירים בריטיים בשנים 1997 ו-1999. מתוך פגישות אלו נחשפים פרטים על פגישות של משא ומתן בין ישראל ללבנון ולסוריה.
על פי הדיווח בעיתון, במהלך ביקור בבריטניה, חרירי הודיע לעמיתו, ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, שלבנון וישראל קיימו 11 פגישות משא ומתן בוושינגטון, אך הן לא התגבשו לכדי הסכם. הסיבה, לדברי חרירי, היא בגלל התעקשותה של ישראל על שורת תנאים, בין היתר ההתעקשות על פירוק חיזבאללה. עוד צוין בידיעה כי ישראל הציבה 10 תנאים להתקדמות במשא ומתן מול הלבנונים כולל פירוק חיזבאללה, מבלי להזכיר את החלטת מועצת הביטחון 425 שקראה לנסיגה ישראלית מדרום לבנון. בנוסף, ישראל ביקשה לחדש את המשא ומתן עם הסורים מנקודת ההתחלה.
על פי המסמכים, בריטניה ניסתה למלא תפקיד במשא ומתן בין ישראל ללבנון ולסוריה. כך ב-17 ביולי 1997, ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר קיבל את עמיתו הלבנוני, רפיק חרירי, לפגישה במעונו. בלייר היה אז ראש הממשלה החדש לאחר שהוביל את מפלגתו לניצחון מוחץ על השמרנים, בעוד חרירי היה ראש ממשלה שמיקד את מאמציו בשיקום לבנון לאחר מלחמת האזרחים. מפרוטוקול הפגישה עולה כי חרירי הטיל בבירור על ראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו, את האחראיות לשיבוש התקדמות בשיחות השלום, וטען כי המדיניות שלו רק תביא להגדלת השפעתם של חמאס והקיצונים.
במסמכים כתוב כי חרירי אמר לבלייר: "נתניהו לא רוצה להתקדם. הוא לא רוצה לסגת מהגדה המערבית ומעזה, ולא מוכן להתפשר בירושלים בעוד פעילות ההתנחלויות נמשכת. כל זה רק מחזק את הקיצוניים אבל לנתניהו לא אכפת". לפי המסמכים, חרירי ציין כי "הנושא הפלסטיני קשור קשר ישיר למצב בלבנון ובסוריה וישראל אינה מבינה זאת" טוני בלייר שאל בפגישה את חרירי, מה ישראל צריכה לעשות כדי לקדם את תהליך השלום? והוא השיב כי "כדאי להפסיק את פעילות ההתנחלויות ולנהל משא ומתן רציני, כולל עם הסורים והלבנונים, אבל נתניהו לא עושה כלום בנדון למרות ביקורת מרחבי העולם".
אחרי בחירתו של אהוד ברק לתפקיד ראש הממשלה, הייתה אופטימיות בקרב הבריטים שהאמינו שבחירתו תוביל להתקדמות המשא ומתן בין הצדדים. על פי המסמכים, בריטניה ניסתה למלא תפקיד במשא ומתן בין ישראל ללבנון ולסוריה וסברה כי ישנה התכנות משמעותית להגיע להתקדמות. אופטימיות זו נבעה מהבטחותיו של ראש ממשלת, ישראל אהוד ברק, לסגת מדרום לבנון וכן מהשבחים ההדדיים שחלקו ביניהם אהוד ברק ונשיא סוריה, חאפז אל אסד, כשהביעו מחויבות לחידוש תהליך השלום.
מהמסמכים שהתפרסמו היום בעיתון א-שרק אל-אווסט עולה כי שליח מיוחד של בלייר פגש את אסד בהקשר זה, ובנוסף הוא גם נשא מסר הקשור למשא ומתן עם ישראל לנשיא לבנון, אמיל לחוד. אולם, האחרון סירב לקבלו, מה שעורר כעס אצל הצרפתים ואצל הבריטים כלפי לבנון. בעיתון ציטטו גורמים רשמיים בממשלת צרפת שדיברו על הכעס שהיה על נשיא לבנון באופן ועל ההאשמה כלפיו, אחרי ההתנערות מהבטחתו לפרוס את צבא לבנון בדרום ארצו, לאחר נסיגת ישראל מלבנון במאי 2000.
