באופוזיציה משחקים על זמן. חברי מפלגות האופוזיציה והגורמים החוץ פרלמנטריים העוסקים בהתנגדות לחקיקה, פועלים על מנת לעכב את ההליכים בכנסת ככל הניתן. על רקע זה יש לראות את העימות עליו דווח בין שר המשפטים ליועצת המשפטית לממשלה אודות לוחות הזמנים של הכנת חוות הדעת בעניין, וכן את מכתבה של יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק בנוגע להצעת חוק היועמ"שים של ח"כ שמחה רוטמן.
ההנחה באופוזיציה ובקרב מתנגדי הרפורמה היא כי עיכוב ההליכים למשך זמן עשוי לאלץ את היוזמים לפשרות ואולי אפילו לחסל אותה כליל. תאריך היעד שאותו הציבו לעצמם בשלב זה המתנגדים הוא סיום כנס החורף של הכנסת. בעוד בקואליציה מקווים לסיים עד אז את חקיקת ארבע הפרקים המרכזיים של הרפורמה, באופוזיציה מקווים לדחות את החקיקה לפחות לכנס הקיץ.
אחד האלמנטים המשמעותיים בהם נראה כי האופוזיציה מתכוונת לעשות שימוש הוא העלאת טענות משפטיות אודות תקינות ההליך, זאת תוך הסתמכות על תקדים בג"ץ מס דירה שלישית. כזכור, לאחר אישור החוק בכנסת בקריאה שנייה ושלישית נטען כי הליכי החקיקה היו חפוזים וכי לחברי הכנסת לא ניתנה הזדמנות ראויה לקרוא את הנוסח הסופי של ההצעה ולעמוד על משמעויותיו. בין היתר התבססה העתירה על התראה שנתן יועמ"ש הכנסת דאז, עו"ד אייל ינון, לח"כים בזמן אמת אודות האופן הבעייתי בו התנהל לטעמו הדיון. באותו מקרה, כזכור, פסל בג"ץ את החוק והורה לכנסת לקיים מחדש את הליכי הקריאה השנייה והשלישית במידה והיא מעוניינת לשוב ולחוקק אותו.
מדובר היה בפסק דין תקדימי, אותו הוביל דווקא השופט השמרן נעם סולברג, אשר ניתן ברוב של ארבעה שופטים נגד אחד (השופט מני מזוז). פסק הדין קבע כי בית המשפט מוסמך לבקר את תקינות הליכי החקיקה בכנסת לא רק בהיבט הפורמלי הצר של קיום ההליך החוקי. על פי פסק דינו של השופט סולברג, רשאי בית משפט לפסול חוק, במקרה שבו לא ניתנה לחברי הכנסת "אפשרות לגבש עמדה מושכלת לגבי הצעת החוק". הרף שהציב בית המשפט לדיון בהצעות היה כשלעצמו לא גבוה. אולם, העובדה שלא נקבעו בפסק הדין פרמטרים ספציפיים ברורים ומוחלטים שעל פיהם ניתן יהיה לקבוע האם ניתנה לח"כים אפשרות כזו או לא, הפכה את התקדים לבעייתי כל כך (כפי שהראה, ובצדק, השופט מזוז).
ההחרמה, תוך שימוש בטענה שהדיון מתנהל באופן לא ראוי, נועדה להכין את הקרקע בדיוק לכך. ניסיון לא הגון במיוחד להביא את הייעוץ המשפטי לכנסת לטעון בזמן אמת שהליך החקיקה פגום. מכתבה של יועמ"שית הכנסת לח"כ רוטמן, והתבטאויותיה בוועדה, מחזקות את הרושם אצל חברי האופוזיציה שיש לאפיק הפעולה הזה פוטנציאל, וכעת הם מבקשים לנסות לממש אותו – אם אי אפשר לעכב את הדיונים בוועדה, הם יעוכבו או אפילו יוסגו לאחור בעזרת בתי המשפט. האם הטקטיקה הזו תזכה להצלחה במבחן התוצאה? קשה להתנבא בשלב זה. אולם, בקואליציה חייבים להתחיל ולהיערך כבר כעת להדיפת טענות מסוג זה וליצירת מסגרת דיונית כזו שיהיה קשה מאוד לתקוף אותה על בסיס התקדימים הקיימים.
