שופטי בג"ץ, בהרכב מורחב של 11 שופטים, קבעו היום (ד') כי דינו של מינוי המשנה לראש הממשלה ושר הפנים והבריאות, אריה דרעי, לשר להתבטל. מרבית שופטי ההרכב ציינו כי הסיבה לכך היא חוסר סבירות קיצונית של המינוי, ואילו שלושה מבין השופטים (דפנה ברק ארז, דוד מינץ ואלכס שטיין) קבעו זאת משום שלשיטתם הסדר הטיעון שנחתם עם דרעי הושג תוך התחייבות מצידו לפרוש מהפוליטיקה, ועל כן מינויו כשר מנוגד להתחייבותו. רגע לפני פרסום ההחלטה, בשעה 16:00 שבה אמור היה להתפרסם פסק הדין, קרס אתר הרשות השופטת בשל עומס כניסות.
השופט אלרון סבר בדעת מיעוט כי אין להעביר כעת את דרעי מתפקידו, אך לטענתו היה על ראש הממשלה נתניהו לפנות ליו"ר ועדת הבחירות בכדי שיכריע האם יש במעשיו של דרעי קלון. במידה שיו"ר הוועדה היה מכריע שיש במעשים בהם הורשע קלון – היה בכך כדי להשפיע על סבירות מינ ויו כשר ואולי אף להביא לביטול המינוי.
"לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטה למנות שר בממשלה או להעבירו מתפקידו, והביקורת השיפוטית בהקשר זה שמורה למקרים חריגים ומצומצמים בלבד. כלל מחמיר זה עולה מפסקי הדין של בית משפט זה מאז הלכת דרעי-פנחסי. בכולם מצא בית המשפט כי אין מקום להתערב בעניין מינויים כאמור בנסיבות שנדונו. אלא שהפעם שונים הם פני הדברים", ציינה הנשיאה חיות.
לדבריה, "מדובר באדם שהורשע בעבר בעבירות חמורות ביותר שבוצעו בעת שכיהן בתפקידים ציבוריים. הוא ריצה בגינן עונש מאסר בפועל וחזר לחיים הפוליטיים. אך הוא שב לסורו וביצע עבירות מס בעודו מכהן כחבר כנסת. בגין עבירות אלה הוא הורשע אך לאחרונה בפסק דין חלוט, ובגזר הדין צוין – על רקע הצהרותיו שלו – כי לא יעסוק עוד בכספי ציבור. בנסיבות אלה, דבק במינויו של דרעי לשר בממשלה ה-37 פגם של חוסר סבירות קיצוני משום שהוא עומד בסתירה חמורה לעקרונות היסוד אשר מן הראוי כי ינחו את ראש הממשלה במינוי שרים".
השופטת דפנה ברק-ארז קבעה מנגד, "במקרה זה, המצג שיצר דרעי כלפי בית משפט השלום, שנועד להשפיע על פסיקתו, ואף השפיע עליה בפועל, הוא הבסיס להחלתו של עקרון המניעות כלפיו, מכוח חובת ההגינות שחלה עליו בהתנהלותו מול בית המשפט, כאורגן של המדינה. על כן, הוא היה מנוע מלקבל על עצמו תפקיד של שר, ומשעשה כן, יש לראות את החלטתו כבטלה ואת המינוי כפסול".
"משזוהי מסקנתי בשאלת המניעות, אני סבורה כי מקרה זה אינו מחייב הכרעה על-פי שתי העילות האחרות שנטענו בפנינו, מבלי להמעיט כהוא זה מהחשיבות העליונה הנודעת להגנה על טוהר המידות", הוסיפה.
כזכור, נגד כהונתו של דרעי כשר בממשלה הוגשו שלוש עתירות אשר במרכזן עמדו שלוש טענות. הטענה הראשונה היתה שיש לבטל את התיקון לחוק יסוד הממשלה, אשר מאפשר לדרעי להתמנות בממשלה ללא דיון בסוגיית הקלון על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. העילה לביטול על פי העתירות היא "שימוש לרעה בסמכות המכוננת", וזאת משום שלטענת העותרים מדובר בחקיקה פרסונלית. הטענה השנייה היתה שדרעי אמנם כשיר להתמנות כשר, בהתאם לחוק, אולם מאחר שהורשע לפני פחות משנה פעם נוספת בעבירה פלילית, אזי למרות שלא נדון למאסר בפועל, בשל הסדר הטיעון האחרון שלו שבו התחייב לא לשוב לפעילות פוליטית, מינויו לשר הוא בלתי סביר. טענה שלישית היא כי דרעי התחייב בפני בית משפט השלום בירושלים שדן בתיקו הפלילי האחרון שלאט לשוב לפעילות פוליטית, ועל כן הוא אינו רשאי להפר את ההבטחה – "השתק שיפוטי" בלשון המשפטנים.
