קשה לא לשים לב לעובדה שהחורף הנוכחי הוא אחד היבשים שנראו פה בשנים האחרונות. אם נרצה לדייק – אז הוא צפוי להיכנס לרשימה המפוקפקת של 5 החורפים השחונים ביותר מאז תחילת המדידות. ארבעת החורפים האחרונים סיפקו כמויות גבוהות במיוחד של משקעים שהעלו את מפלס המים במאגרים באופן מרשים, אך כעת, בנקודה שנחשבת לאמצע החורף, נראה כי יהיה בלתי נמנע להתייחס לשנה הזאת כשנת בצורת.
לפי המדידות הרשמיות, האזור היבש ביותר העונה הוא דווקא צפון הארץ, כאשר באגן ההיקוות של הכנרת כמות המשקעים הגיעה עד כה ל-45% בלבד מהממוצע, ולפי כל התחזיות, שאינן מנבאות מערכת חורפית בתקופה הקרובה, הכמות עתידה לרדת אף ל-25 אחוזים מהממוצע השנתי.
מקובל להגדיר כי "עונת המשקעים" מתחילה ב-1 באוקטובר ובדרך כלל נגמרת ב-1 ביוני, כאשר השבוע של ה-15 בינואר נחשב לשיא העונה – אמצע החורף. "עד עכשיו מבחינת הממוצעים בכמות הגשם מצבנו רע ביותר", אומר צחי וקסמן, חזאי חברת מטאו-טק, בשיחה עם אתר מקור ראשון. "בגליל, בגולן וביהודה ושומרון המצב הכי רע עם 30-50 אחוזים ממה שצריך לרדת עד עכשיו. 'בצורת' מוגדרת כפחות מ-80 אחוזים של גשם, אז למעשה מצבנו עכשיו גרוע יותר. הרבה שנים לא היה דבר כזה".
וקסמן נזכר בחורף של 1998-99, שנחשב ליבש ביותר אי פעם בישראל, "או לפחות בטופ 3 של השנים הכי שחונות מהקמת המדינה. כרגע אנחנו דוהרים למצב הזה בקצב מסחרר. קשה למצוא לזה אח ורע בהיסטוריה אצלנו, זאת אחת מנקודות הזמן הגרועות ביותר מבחינת כמויות הגשם", הוא אומר ומציין כי כמויות הגשמים המרשימות שירדו בדרום הארץ לא משפיעות על משק המים הכללי, ומסייעות למעשה רק לחקלאים באותו אזור.
רוב האנשים שמעורים בתחום המים בישראל העריכו כי רוב הסיכויים שחורף 22-23 עתיד להיות יבש, כפי שקרה באמת: "סטטיסטית, לא קיים מצב בישראל של חמש שנים רצופות עם כמות משקעים מעל הממוצע. אנחנו עכשיו בשנה החמישית, ואחרי 4 שנים טובות, אז שיערנו מראש שהעונה תהיה פחות טובה אבל לא חשבנו שעד כדי כך. אנחנו נמצאים בבצורת ומקורות המים נפגעים", טוען וקסמן.
איל זיגל, מנהל תחום מים עיליים ברשות המים, נשמע יותר אופטימי: "דווקא בגלל שהיו 4 שנים עם כמויות גשמים מעל הממוצע המאגרים יחסית מלאים, ונמצאים מעל קווי התפעול 'הירוקים'. אולי נסיים את השנה מתחת לקו הירוק אבל בטוח שנהיה מעל הקו האדום. יש לנו עוד שני מטרים וחצי עד לשם. שנה אחת לא תהרוס את מה שהצטבר פה בשנים האחרונות", מבהיר זיגל, אך מדגיש כי "תהיה נקודת סף חדשה לקראת ההמשך. אין סיבה לדאגה אבל צריך להיות עם האצבע על הדופק כדי לתפעל את המערכות באופן נכון".
ישנן שתי סיבות נוספות לכך שברשות הממשלתית למים לא נכנסים לתבהלה למרות כמות המשקעים המזערית בחורף הנוכחי. הראשונה היא הניסיון עם השנים השחונות שהיו באמצע העשור הקודם. ניסיון קשה, אך כזה שגם הביא ללמידה רבה על חיסכון, שימוש נכון במאגרים והסברה לציבור. הסיבה השנייה היא הכלים שכעת עומדים לרשות המדינה – המערכת להובלת מים מותפלים לכנרת שנחנכה לפני מספר שבועות ועוד שלושה מתקני התפלה שעליהם עובדים כרגע ברשות המים – בשורק, בגליל המערבי ובעמק חפר. הראשון והדרומי מביניהם נחשב לאחד המתקנים הגדולים בעולם ועתיד להיפתח כבר לקראת סוף השנה הנוכחית.
"יש תוכניות עד 2050 לתת מענה לכל הצרכים בתחום הזה", אומרים ברשות המים ומדגישים: "כבר היום הגשמים מספקים רק 50 אחוזים מהצריכה הכללית – אנחנו לא בונים רק על הגשמים".
* * *
אחד ההסברים לסיבה שמצב הגשמים האקוטי לא פותח מהדורות, כפי שהיה בעבר, נוגעת לפרויקט החדש להובלת מים מותפלים לכנרת, מערכת שעתידה לבטל את התלות של מאגר המים הגדול לכמות הגשמים העונתית. "המערכת באה לסייע ותשמור שלא נגיע לקו השחור אבל כרגע אין בה צורך כי המצב של הכנרת טוב", אומר זיגל ומבהיר כי "אם היא הייתה מתחת לקו האדום אז היה מקום להפעיל אותה אבל היא לא נמצאת שם. תמיד נדאג שהכנרת לא תגיע למקומות שהיו פה בבצורת".
באיזה שלב צריך להיות מודאגים?
"רק כשמפלס הכנרת יירד מתחת לקו האדום. שם נצטרך לחשוב על תכנון הצריכות מחדש", אומר זיגל ומוסיף כי בכל מצב אסור להתנהל בבזבוז וחוסר מחשבה: "החיסכון של כולנו משמעותי מאוד בשמירה על המים, עדיין צריך להמשיך לחסוך".
וקסמן לעומתו ממשיך להיות פסימי: "אם תימשך הבצורת, והמודלים מראים שהמחסור בגשם ילווה אותנו גם בחודשים הקרובים, אז אין מקום לאופטימיות. גם אם יהיו גשמים בהמשך החורף עדיין לא נצא מהבצורת שנקלענו לתוכה. אם בסוף ינואר המצב כל כך גרוע – קשה להחזיר את המצב לממוצע. אני כמעט בטוח שבארכיון האקלימי של מדינת ישראל לא קיים מצב שבסוף ינואר נמצאים עם 30 אחוזי גשם ובסוף העונה הגיעו ל-100 אחוזים. צריך שיקרה פה נס".
