למי שייך המכתם "מי שמאמין לא מפחד"? שאלה זו עמדה במרכז פסק דין שפרסמה אתמול (ה') שופטת בית המשפט המחוזי בתל־אביב נועה גרוסמן, בעקבות תביעה של הפזמונאי יוסי גיספן נגד רשת מוצרי הבית הום סנטר.
בתביעה שהגיש גיספן ב־2019 נטען שהרשת מכרה שלטים שרשומות עליהם המילים "מי שמאמין לא מפחד", הלקוחות משיר שכתב. את השיר של גיספן – "מי שמאמין" – ביצע הזמר אייל גולן, והוא הפך ללהיט שזכה להשמעות רבות. גיספן דרש מהום סנטר להפסיק את שיווק השלטים, ולשלם לו תמורת השימוש באלה שכבר מכרה.
הרשת אומנם הפסיקה את השיווק, אך סירבה לשלם לו עבור השלטים שמכרה. לטענתה, מדובר היה בשלטים ספורים.
בעקבות הסירוב הגיש גיספן תביעה, על סך 400 אלף שקלים, נגד הום סנטר ונגד החברה שייצרה את השלטים. בכתב התביעה נאמר כי גיספן גילה את ההפרה בזמן שבתו, מיטל, רכשה שלט כזה בחנות הום סנטר. הבת אף העידה על כך בבית המשפט.
שתי הנתבעות, הום סנטר ויצרנית השלטים, טענו בכתב ההגנה שבכל מקרה לא מדובר במשפט מקורי של גיספן, אלא בעיבוד של טקסטים שמקורם באדמו"רי תנועת החסידות ובעיקר רבי נחמן מברסלב. מנגד, גיספן עמד על כך שמדובר ביצירה מקורית, אף שמקורות ההשראה שלה הם תורתו של רבי נחמן.
לצורך הוכחת הטענה הזו הצטייד גיספן בחוות דעתו של פרופ' דוד אסף, היסטוריון וחוקר תולדות החסידות, אשר קבע כי אומנם בשיר כולו משולבים משפטים שמקורם בכתבי רבי נחמן, כדוגמת "והעיקר לא לפחד כלל", או "מצווה גדולה להיות בשמחה", אך השורה "מי שמאמין לא מפחד" איננה מצויה בכתבים אלו. לדברי פרופ' אסף, שורה זו היא פרי רוחו של גיספן, אף אם מתוך השראה שקיבל מתורת החסידות, כפי שמקובל אצל יוצרים רבים.
השופטת גרוסמן קיבלה בפסק הדין את טענתו העיקרית של גיספן וקבעה כי "המשפט הפרטני שחיבר התובע, במילותיו 'הפשוטות', ייתכן שמבוסס על רעיון שנחבא במקורות נושנים בני 250 שנה, כתבי רבי נחמן. עם זאת, הלבוש המילולי שניתן לו שונה מהותית מהאופן בו נכתבו הדברים על ידי רבי נחמן. לשונו של התובע קולחת, ברורה ופשוטה לציבור בן ימינו. לא בכדי זכה השיר לתפוצה כה רחבה. מילותיו של התובע העניקו לרעיון נופך חדש ומקורי".
אולם למרות הקביעה שלגיספן זכויות יוצרים במשפט, הוא לא יזכה לפיצוי כלשהו מהום סנטר ומיצרנית השלטים, שכן השופטת גרוסמן קבעה כי לחברות עומדת ההגנה הקבועה בחוק למי שמכונה "מפר תמים".
"שוכנעתי", כתבה השופטת, "כי הנתבעות ושלוחיהן סברו בתום לב כי אין המדובר ביצירה מוגנת או בקטע ממנה, אלא במשפט גנרי השגור על פי כול, שיסודותיו נעוצים במקורות קדומים".
בה בעת, מפסק הדין עולה כי מעתה יוכל גיספן לממש את זכויותיו על המכתם המוכר.
