גם בראיונות וגם ביצירה הדוקומנטרית, קובן מבקש להשיג את מה שהוא מכנה "נס": רגע שבו ההכנה המדוקדקת שלו לריאיון מושלכת הצידה, ומשהו חדש ובלתי צפוי מופיע על המסך. "יש שני כוחות מנוגדים במקצוע שלנו", הוא מסביר. "מצד אחד – ההכנה. אתה לומד את המרואיין, נובר בכפייתיות בביוגרפיה שלו, מגבש היפותזה. מצד שני – הספונטניות. כשהמרואיין יושב מולך, מה שחשוב זה מה שקורה ביניכם בזמן אמת. ההקשבה, הזרימה, הכימיה. במשך שנים הייתי מאוד בעניין של להתכונן היטב ולהיות צמוד לשאלות שהכנתי. בשנים האחרונות, בעיקר מתוך העשייה הדוקומנטרית, הבנתי שהנס קורה דווקא כשהתזה שלך קורסת מול העיניים".
ומה עושים ברגע כזה?
"צריך להרכין ראש מול אלוהי הדוקו, מושג שלמדתי מדורון צברי, ולהגיד לעצמך: יש תסריטאי גדול ממך: א־לוהים, המציאות, הקוסמוס. אבל הטריק הוא שרק אם עשית עבודת הכנה כמו שצריך, אתה יכול להיות מספיק גמיש כדי לזרום עם מה שהמציאות מביאה. אחד הדברים שלמדתי מ'פגישה' הוא החשיבות של הזרימה, לרקוד עם המרואיין איזה ריקוד, שיפתיע גם אותך. היום אני רק מחכה לרגע הזה. כשצילמנו את רשף לוי הוא נכנס לאולפן ושאל מתי הוא הולך לבכות. לא הייתה לי שום ציפייה שהוא יבכה, אבל הוא מִרקר את זה חזק כל כך שהיה לי ברור שמתישהו יתפוצץ באולפן משהו שיושב לו על הלב".

"יוצאים מהכלל", שיצר קובן עם שותפתו שרון קרני, מבקשת לחשוף מקומות ואנשים שלא ראינו בעבר, וכבר זכתה לשבחי המבקרים ולהד תקשורתי רחב.
כשאתה מסיים יום צילום מטלטל וחוזר הביתה, אתה מצליח לעשות קאט? להתנתק?
"אין קאט. לא. הייתה לי פעם אשליה, כשהכנתי כתבות ל'עובדה', שאני יכול להציב חומות. עשיתי כתבות על סיפורי רצח מזעזעים, שחלמתי עליהם בלילה אבל סיפרתי לעצמי שאני יודע לעשות הפרדה. לאט־לאט, ככל שהתבגרתי, הבנתי שאני עובד הפוך: כל הלב שלי בתוך הסיפור. כשאתה בא לטפל בנושא שיש סביבו קשר שתיקה או טאבו, אתה לא יכול לבנות חומה, כי הכלים היחידים שאתה עובד איתם הם ההקשבה שלך והעולם הפנימי שלך.
"אני זוכר את זה מהצילומים של הפרק במחלקה לטיפול בהפרעות אכילה. זו הייתה הפעם הראשונה שנכנסה לשם מצלמה. אחרי חמש שעות ביום הצילום הראשון שם, הבנתי שאני לא מבין כלום. כאילו טסתי בחללית לגלקסיה אחרת. אז הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להיות אתה, ולעבור למצב של 700 אחוז הקשבה. לעזוב את השאלות, להיות עם כריזמה של טפט, להתבונן ולהבין את העולם.
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במגזין מוצ"ש של מקור ראשון