נפתח בהבהרה: אין לנו דרך אמיתית לדעת כמה אנשים חלו או מתו מקורונה בסין בחודש שעבר. סיבה אחת לכך היא שהקריטריון הסיני לתמותת הקורונה נוקשה מאוד, וסופר רק את המתים ישירות ממחלות בדרכי הנשימה שנגרמו מהנגיף, בניגוד לגישת ארגון הבריאות העולמי. סיבה אחרת היא שמאז שהפסיקו את הבדיקות ההמוניות, מערכת הבריאות הסינית מתעדת חולי קורונה בבתי חולים ובמרפאות רק כשיש להם חום ותסמיני קורונה אחרים. וכך התפרצות אדירה בפועל מסתכמת בנתון הרשמי הזעום של 62 אלף מאומתים בעשרים הימים הראשונים של דצמבר.
- התפרצות הקורונה בסין מעלה את הסיכון למוטציה חדשה בנגיף
- גשם וסופות רעמים, רוחות עזות וחשש לשיטפונות: תחזית מזג האוויר
- "לא נרגעת מהמעשה המטורף שההורים שלי עשו למעננו"
האמת כנראה עגומה הרבה יותר, והמספרים קשים לתפיסה. "לפני כמה שבועות החל גל הקורונה ועברתי ממצב שבו לא הכרתי אנשים שחלו למצב שבו אין אדם שהכרתי ולא חלה. היו זמנים שהרחובות הסמוכים לביתי הפכו לאזורי רפאים", מספר איינר טנגן, פרשן פוליטי תושב בייג'ינג ועמית בכיר במכון טאי־הי. "מדברים על 70 אחוז מהאוכלוסייה שחלו בקורונה. אבל זו הייתה מחלה קלה, חוץ מאשר אצל אזרחים ותיקים". "אני שומעת מבעלי מפעלים שהיו זמנים ש־60 אחוז מהעובדים היו מאומתים", מספרת הכלכלנית מתי בקינק, תושבת שנגחאי ומנהלת סין בפורום Economist Intelligence Corporate Network. "עוד לא ברור לגמרי מה התרחש שם, אבל שוחחנו עם מנכ"לי חברות גדולות, והייתה תחושה של השבתה".
מסמך של משרד הבריאות הסיני שדלף לתקשורת האמריקנית מעריך כי לא 62 אלף אלא 250 מיליון תושבי סין נדבקו בקורונה בעשרים הימים הראשונים של דצמבר. מדובר בכ־18 אחוז מהאוכלוסייה הסינית, ובה 1.4 מיליארד תושבים. באחד הימים, מצוין במסמך, אובחנו 37 מיליון נדבקים. התורים בבתי החולים מספקים עוד עדות לכך שהמספרים הרשמיים אינם מחוברים למציאות. ברשתות החברתיות פורסמו תיעודים מרחבי סין המציגים חולים שרועים במסדרונות, ותורים ארוכים משתרכים מחוץ למרפאות ובתי מרקחת.
הסיבה שהסינים פגיעים כל כך לקורונה היא שכ־90 אחוז מהם התחסנו, אבל רק מחצית מבני השמונים ומעלה קיבלו מנת חיסון שלישית. בנוסף, החיסונים שמחולקים לסינים הם מתוצרת מקומית, ולא מוצלחים במיוחד. החיסון סינובק, למשל, שהממשל הכריז עליו כבעל יעילות של 78 אחוזים במניעת תחלואה סימפטומטית, התגלה לבסוף כבעל יעילות של 50 אחוז בלבד. הסינים ממשיכים לסרב לקבל חיסונים מהמערב על אף התחלואה המזנקת.
עם הפערים שהתגלו בין הגרסאות, אין פלא שבארגון הבריאות העולמי, שכבר התמודד עם העלמת המידע של סין עוד בתחילת המגפה, דורשים מהסינים נתונים אמיתיים. "אנחנו רוצים לראות תמונה מציאותית יותר של מה שקורה בפועל", אמרה פרופ' מריון קופמנס, וירולוגית הולנדית בארגון הבריאות העולמי. "חלק מהנתונים מסין, כמו ספירת המאושפזים, לא אמינים. האינטרס של סין הוא להגיש מידע אמין".
פירות המרי העממי
בנאומו לרגל 1 בינואר 2023 הגדיר נשיא סין שי ג'ינפינג את השלב הזה במילים מעוררות השראה: "נכנסנו כעת לשלב חדש של התגובה לקורונה, שבו נותרו אתגרים קשים. כולם מחזיקים מעמד בעוצמה רבה, והאור והתקווה נמצאים ממש מולנו. בואו נעשה מאמץ נוסף כדי להתגבר, שכן התמדה וסולידריות פירושם ניצחון". אך האמת היא שממשלתו נדחקה לשנות את מדיניותה רק לאחרונה, ושינוי המדיניות המאולץ פתח את הדרך בפני ההתפרצות החמורה.
זו המערכה השלישית במאבק הסיני בקורונה. במשך השנתיים הראשונות של המגפה הסינים סגרו את הגבולות, חייבו עטיית מסכות, ערכו בדיקות וכפו סגרים. לטענת הממשלה בבייג'ינג, האומה חזרה במהרה לחיי שגרה בשעה שהעולם שבחוץ חי מסגר לסגר.
בשלב מסוים התהפכו היוצרות: החיסונים של פייזר ומודרנה החזירו את העולם המערבי לשגרה, בעוד נגיף האומיקרון המתפשט במהירות החזיר את סין לתקופת המגבלות הנוקשות. המדיניות הייתה קשוחה במיוחד: "אפס קורונה". היעד היה למנוע בכל מחיר אפילו מאומת אחד. ערים של עשרות מיליונים נסגרו אך ורק בגלל כמה חולים. אזרחי סין עברו בדיקות שבועיות, ומתקנים שנועדו לאכלוסם של עשרות אלפי מבודדים הוקמו ברחבי המדינה.
לבסוף, תחושת המיאוס שפיעמה באזרחים עוררה בנובמבר מרי אזרחי – או קרוב ככל האפשר להגיע למרי אזרחי בסין. הפגנות, עימותים והפרות של הנחיות וסגרים תועדו והועלו לרשתות החברתיות. הממשל בבייג'ינג, שבדרך כלל נמנע מלהקשיב לדרישות התושבים, הבין שאם לא יתעשת ויבטל את המדיניות, ההפגנות עלולות לצאת מכלל שליטה. וכך הוחלט בראשית דצמבר לבטל את המדיניות. "אני חושב שלמונדיאל הייתה השפעה", אומר טנגן. "אנשים ראו את הקהל באצטדיונים, ראו איך אנשים מתנהלים כרגיל, וזה חלחל. אנשים החלו להרגיש תסכול. גם הנתונים הכלכליים לא היו מזהירים, וזה השפיע על השלטון בבייג'ינג".
ההתפרצות הקשה בסין הובילה לכך שמדינות המערב חזרו למדיניות שאפיינה את ימי המגפה הראשונים, לפני שלוש שנים בדיוק: הגבלות ובדיקות לבאים מסין. ולא בכדי. בשבוע שעבר נחתו במילאנו שתי טיסות מסין, ומחצית מנוסעיהן התגלו כמאומתים לקורונה. "גם בישראל החלטנו לפרסם אזהרת מסע על טיסה לסין, וכן הורינו שכל העובדים הזרים או התיירים שרוצים לבוא מסין לישראל יידרשו להציג בדיקת קורונה שלילית לחברת התעופה לפני שהם עולים למטוס", אומר ממונה הקורונה פרופ' סלמאן זרקא. "יש גם אפשרות להרחיב את הצעדים אם יצוץ חשש חדש".
משרד החוץ הסיני גינה את ההחלטה של ישראל ואמר שהיא "חסרת בסיס מדעי". דובר משרד החוץ הסיני מאו נינג אף הזהיר כי סין עשויה לנקוט "צעדי נגד המבוססים על עקרון ההדדיות".
בין שגרה לכוננות
לאובדן השליטה על התפרצות הקורונה בסין יש השפעה דרמטית על הכלכלה. מדדים שבודקים את פעילות המפעלים בסין מצביעים על ירידה דרמטית בתפוקה, שמעידה על התכווצות בייצור. הנתונים זהים לאלו שדווחו בראשית המגפה ב־2020. ממשלת סין הציבה לעצמה יעד צמיחה בשיעור 5.5 אחוזים בשנת 2022, אך לפי תחזיות הכלכלנים הצמיחה תגיע ל־3 אחוזים בלבד. "כבר כשהאומיקרון הגיע הם הבינו שלא יגיעו ליעד הזה", אומרת בקינק. "מדיניות אפס הקורונה מעכה את הפעילות הכלכלית. לעולם לא נדע מה גרם לשינוי מדיניות ההגבלות מ־100 לאפס, אבל יש מי שחושבים שזה נועד להציל את הכלכלה".
כיצד השפיעה מדיניות הקורונה על ההשקעות הזרות בסין?
"משקיעים זרים רבים הפסיקו להשקיע בסין. הם חששו מאוד מההשלכות של מדיניות ההגבלות. אני מעריכה שחלקם ישובו השנה, אבל זכור שהם ניצלו את הזמן כדי לגוון השקעות – כלומר השקיעו במקומות אחרים. אנחנו מעריכים שבחמש השנים הקרובות נראה איזון מסוים בין ההשקעות הזרות בסין ובין שאר מזרח אסיה. לא רק הקורונה גרמה לכך, אבל היא האיצה תהליך קיים".
בקינק מספרת שבשנגחאי, עיר מגוריה, חושבים שהגרוע ביותר מאחוריהם: "אני ומשפחתי כבר נדבקנו בקורונה. היום אתה רואה אנשים ברחובות. יכול להיות שבתי הספר יחזרו בקרוב לפעול פיזית, אחרי שפעלו באופן מקוון במשך תקופה ארוכה. אז אחרי שחיינו עם מגבלות קורונה, ועם אינסוף בדיקות ובידודים, פתאום חיים חיי שגרה". גם טנגן מדבר על חזרה לשגרה: "חזרנו לפקקים האיומים של פעם. 25 דקות נסיעה הפכו לשעה וחצי. המסעדות עדיין ריקות למחצה, אבל המועדונים מלאים. אבל אני מעריך שנחזור לשגרה בעוד שבועיים".
ובכל זאת, גם כשברור שממשלת סין לא תשוב למגבלות העבר, ייתכן שמשהו מהן יישמר – בייחוד לקראת סוף החודש, אז יחגגו הסינים את ראש השנה שלהם. בדרך כלל זהו מועד שהמונים נוסעים לקראתו מבתיהם בפרוורים ובכפרים אל הערים הגדולות ולהפך, מה שעשוי להוביל לזינוק בתחלואה.
בקרב מומחים יש חשש גדול שההתפרצות בסין עלולה להוביל להתפתחות וריאנטים חדשים, מדבקים וקטלניים יותר. "זה מטריד אותנו", אומר פרופ' זרקא. "הופעת וריאנטים חדשים קשורה לאנשים פגיעים או בעלי מערכת חיסון חלשה, ויש טענות שמערכת החיסון של הסינים חלשה. העובדה שהם היו תחת סגרים ארוכים עד כה מנעה מהם פגישה עם הנגיף".
בשלושת החודשים האחרונים אותרו בסין 130 זני אומיקרון חדשים, שאף אחד מהם אינו קטלני במיוחד; בבייג'ינג מנסים להרגיע ומצהירים שידעו להתריע אם זן קורונה חדש יגיח לעולם. ד"ר שו וונבו, ראש המכון הלאומי הסיני לבקרת מחלות ויראליות ולמניעתן, אמר לכתבים שבתי החולים יאספו דגימות מחולים ויעלו את הריצופים הגנטיים למסד נתונים שיאפשר לרשויות לנטר זנים חדשים אפשריים בזמן אמת. לדברי פרופ' זרקא, גם בישראל יערכו דיגומים כדי להיות מוכנים להתפתחויות: "נפתח תחנת דיגום בנתב"ג, ונבקש מישראלים להיבדק כדי לוודא שאין וריאנטים חדשים שנכנסים לישראל. אנחנו גם בקשר עם האמריקנים והאירופים כדי להיות עם יד על הדופק".
עד כמה אנחנו רחוקים מלהכריז על סוף הקורונה וחזרה לשגרה?
"כל עוד המגפה קיימת בעולם אי אפשר להכריז על סיומה. אנחנו רוצים שמי שייתן את המענה למחלה יהיו בתי החולים וקופות החולים ולא גופים מיוחדים. אבל האירועים בסין מחזקים עוד יותר את המסקנה שהקורונה לא עזבה. היא חיה, בועטת, מאיימת – ויכולה לשנות פאזה בכל רגע. אנחנו מוכרחים להיות בכוננות מתמדת".
עמיחי שטיין הוא כתב התחום המדיני בכאן חדשות
