"אני מקווה מאוד שגם אם יתחלף שר, שלומי הייזלר יישאר בתפקיד יו"ר מטה התכנון הלאומי והעשייה", ייחלה שרת הפנים לשעבר איילת שקד באוגוסט, עם פיזור הכנסת. השבוע הוכרז כי משאלתה לא תתקיים: שר האוצר הנכנס בצלאל סמוטריץ' החליט למנות את הייזלר, שנחשב לאיש אמונה של שקד, למנכ"ל משרדו – אחד התפקידים החזקים במשק – עם התפטרותו של רם בלינקוב מהתפקיד.
שמו של הייזלר אינו מוכר לציבור, אף שהקריירה שלו כוללת סדרת תפקידים בכירים במשרדי המשפטים והפנים. עם זאת, זהו תפקידו הראשון במשרת מנכ"ל משרד, ותפקידו הראשון במשרד האוצר.
הייזלר בן ה־49 הוא תושב בית־שמש, נשוי למיכל ואב לחמישה. את הקריירה שלו התחיל בעיסוק בעניינים אזרחיים בפרקליטות מחוז ירושלים, לפני כעשרים שנה, אחרי שסיים את לימודי המשפטים. חמש שנים לאחר מכן עבר למחלקה הפיסקאלית בפרקליטות, העוסקת בענייני מס, וב־2010 מונה למפקח על רישום מקרקעין בירושלים והדרום.
כעבור עוד חמש שנים הוא מונה לראש הרשות לרישום מקרקעין במשרד המשפטים, מה שמכונה "רשם הטאבו" – אחד התפקידים החשובים ביותר בתחום התכנון והבנייה בישראל. הייזלר נחשב למהפכן בתחום, ובכהונתו יזם מהלכים שהביאו להפחתה דרמטית ברגולציה ובבירוקרטיה, והוביל דיגיטציה מקיפה במערכות הרשות.
לפני שנה וחצי מינתה אותו שרת הפנים דאז שקד ליו"ר המטה לתכנון לאומי, והטילה עליו עוד שורה ארוכה של משימות: יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבניה, יו"ר הוועדה למתחמים מועדפים לדיור, יו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות והממונה על יושבי ראש ועדות התכנון המחוזיות.
"החלטתי שהוא האיש הנכון בזמן הנכון לכהן כיושב ראש מטה התכנון הלאומי", אמרה שקד עם מינויו לתפקיד ביוני 2021. "אני סבורה שריכוז תפקידי המפתח בעולם התכנון בידיו של עו"ד הייזלר הוא שלב הכרחי בדרך למימוש היעדים הלאומיים".
בראשית כהונתו הצהיר הייזלר שימשיך במגמת צמצום הרגולציה וייעול הבירוקרטיה בתחומי התכנון והרישוי, בעיקר דרך הפחתת הסרבול בדרך שיזמים, קבלנים ואזרחים נאלצים לעבור עד להוצאת היתרי בנייה. הייזלר הבהיר אז שהכוונה אינה רק להקל על הבירוקרטיה, ושהמהלך יביא להשלכות כלכליות רחבות היקף בענף הנדל"ן ויאפשר להוזיל את מחירי הדיור.
"השילוב בין כל התפקידים נותן שליטה מלאה על התכנון במדינה ומאפשר לנהל אותו באופן מושכל", הסביר הייזלר בריאיון לאתר "מגדילים" העוסק בהתחדשות עירונית, כשנבחר לאחד משבעים האנשים המשפיעים ביותר בתחום בישראל.
"שלומי הוא מנהל ערכי, מוכשר וחכם, שמגיע עם ניסיון רב בעשייה הממשלתית ועם יכולת מוכחת בהובלת תהליכים מורכבים הדורשים תכלול ורתימה של גורמים רבים", כתב סמוטריץ' בהודעת המינוי של הייזלר. "הרקע שלו וההבנה המעמיקה שלו בתחומי המקרקעין, התכנון והתשתיות יסייעו לנו בקידום מואץ של רפורמות בתחום התשתיות תומכות הצמיחה והדיור.
"אנחנו מתחילים את העבודה על בניית תקציב מדינה אחראי ומוטה צמיחה ותשתיות, עם הרבה בשורות לאזרחי ישראל, ומצמידים לו שורה של רפורמות מבניות במשק להסרת חסמים, למאבק בריכוזיות ולקידום תחרות ומנועי צמיחה".
הייזלר אינו כלכלן או מנכ"ל משרד מנוסה, ולכן היו מי שהרימו גבה כששמעו על ההחלטה. אחד מהם הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר שמואל סלבין, שמונה לתפקיד בפברואר 1997 תחת השר דן מרידור והתפטר בינואר 1998, חודשים ספורים אחרי שיעקב נאמן החליף את מרידור.
"באתי עם המון ידע לתפקיד ועדיין היה לי קשה בהתחלה", אומר סלבין, שהיה היועץ הכלכלי לראש הממשלה, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ומנהל בכיר במשק. סלבין התקשה להיזכר במנכ"ל שהיה חסר רקע כלכלי כשהגיע למשרד, אך הוא מבקש לסייג: "זאת לא חובה, כמו שמנכ"ל משרד הבריאות לא צריך להיות רופא. המשק במצב עדין, וצריך לבוא עם ידע רחב. אם אתה לא מכיר את שפת הכלכלנים – מיקרו ומאקרו, תקציבים וגירעונות – זה יהיה קשה מאוד. אני מתפלל להצלחתו, אבל זה הימור גדול מדי".
כמה מנכ"לים לשעבר אחרים חולקים על סלבין, בטענה שגישתו אינה עדכנית. בשנים האחרונות, הם אומרים, התפקיד דווקא אינו מחייב רקורד כלכלי מרשים: ראשי האגפים במשרד האוצר הם אנשי המקצוע, ותפקידו של המנכ"ל לנווט ביניהם ולנהל אותם כדי ליישם את הנחיות השר. "הוא יכול לקחת פרויקטים ספציפיים שהשר מבקש לקדם בהתאם למדיניותו, אבל הוא לא הולך להיות ראש אגף התקציבים", אמר השבוע אחד המנכ"לים, שכיהן בעשור החולף.
רבים מבעלי התפקידים המובילים במשרד האוצר סיימו לאחרונה את תפקידם, ולסמוטריץ' תהיה יד במינויה של כל צמרת משרדו כמעט. מינויו של הייזלר הפתיע אנשים רבים שמחשיבים אותו ל"איש של איילת שקד", אבל אלון דביר, שהיה יועצה המקצועי וראש מטה משרד הפנים בזמן כהונתה של שקד שם, אומר שההחלטה תשתלם לסמוטריץ'. לדבריו, הייזלר אינו "איש של פוליטיקאי. הוא מאמין במשילות ויעשה מה שהשר יגיד לו. הוא איש מקצוע ברמה גבוהה".
גם ב', שעבד עם הייזלר במשרד המשפטים ובכמה צמתים מקצועיים בהמשך, ומכיר את העבודה הממשלתית מבפנים, מעיד שיחסי האנוש הטובים של הייזלר מאפשרים לו לפתור בעיות סבוכות ומורכבות בלי להלחיץ את המערכת: "הוא עובד במהירות ובנעימות, העובדים שלו אוהבים אותו".
דביר מכיר את הייזלר מכמה צמתים מקצועיים הקשורים בשקד. הוא מחמיא לתפקודו ברשם הטאבו ואומר שהייזלר "עשה שם עבודה מדהימה: ביצע רפורמות, ייעל את המערכת. עד היום עורכי הדין מתחום הנדל"ן מנשקים אותו". בין כישורי הניהול שלו הוא מונה את היכולת לממש חזון באמצעות ירידה לפרטים, להוציא לפועל מדיניות ולנווט את המערכת כך שכל בעלי התפקידים בה מחויבים למשימה שעל הפרק.
"גם כיו"ר מטה התכנון הלאומי, שם קיים מתח מובנה מול מנהל התכנון, הוא ניהל את העסק מצוין וניווט את המִנהל להשגת היעדים", אומר דביר. "הוא אדם נעים שפשוט כיף לעבוד איתו. לא צועק והופך שולחנות, והוא משיג מה שהוא רוצה בדרכיו הנעימות.
"גם כשהיו מחלוקות עם ראשי רשויות או עם מנהל התכנון הוא תמיד הגיע לתוצאות המיוחלות, פעמים רבות בהסכמות, ולעיתים בהכרעה. הוא יודע לעמוד על שלו, וכשצריך להכריע בבירור. הוא יודע לעשות את זה בחן, בצורה שלא מעוררת מלחמה. יש לו יכולות בין־אישיות גבוהות, וזה קריטי בתפקיד שהוא נכנס אליו".
זה גם תפקיד ששם אותו בחזית יותר מבעבר.
"זה נכון, אבל למנכ"ל משרד האוצר אין המון סמכויות ביצוע. רוב הסמכויות המהותיות נמצאות אצל ראשי האגפים. תפקיד המנכ"ל הוא לנווט, לדאוג שהמנהלים מממשים את מדיניות השר. תמיד יש חיכוכים ביניהם, ופה יבואו לידי ביטוי האיכויות של הייזלר, ויכולתו לפשר בין צדדים ניצים.
"גם למטה התכנון הוא לא הגיע מעולמות התכנון אלא מעולמות משיקים, אבל הוא ירד מהר לעומקם של דברים. בתוך זמן קצר הוא שלט בהכול, וניהל באופן מרשים את כל הישיבות המקצועיות. הוא תמיד שלט בחומר וידע להביא פתרונות. גם כשהפקידות המקצועית התנגדה, שלומי ידע לחשוב מחוץ לקופסה ולהתוות את הדרך לביצוע".
אחת הדוגמאות הזכורות לדביר היא המהלך להקמת היישובים החדשים שיזמה שקד בממשלה הקודמת, מעמדת מיעוט בין השרים. "הוא ראה את הסוגייה עין בעין איתה. זה לא סוד שכל גורמי המקצוע התנגדו: מנהל התכנון, אגף התקציבים, העיתונות הכלכלית עמדה על הרגליים האחוריות, שרים תודרכו על ידי פקידים להתנגד. שלומי ניהל עבור איילת את כל האופרציה הזו ביד רמה ובהצלחה גדולה. 14 יישובים נמצאים בהחלטות ממשלה בשלבים שונים, וזה הישג חסר תקדים בזמן קצר כל כך".
לפי דביר, כשהתגלעה מחלוקת בין הייזלר לשקד הוא הביע את דעתו, אבל ברגע שהתקבלה החלטה והוא יצא מלשכתה הוא דאג לביצוע מושלם: "זו השקפת עולמו – הציבור בחר בשר והשר קובע את המדיניות".
הביקורת המרכזית על המינוי היא שהייזלר אינו כלכלן.
"נכון, ולכן זה צעד אמיץ של בצלאל. אבל הצניעות שלו תסייע בהצלחתו בהקשר הזה".
יש לו שאיפות פוליטיות לעתיד?
"אין סיכוי".
