המשפט העברי יהפוך לרשמי? יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט הנכנס, ח"כ שמחה רוטמן ("הציונות הדתית"), הנחה את הייעוץ המשפטי של הוועדה ושל הכנסת כי בכל הצעת חוק שתגיע לשולחן הוועדה – תוצג עמדת המשפט העברי.
ההנחיה של רוטמן הגיעה גם למשרד המשפטים, שם בוחנים אותה, ופרסמו הודעה לפיה "בכל הצעת חוק שתידון בוועדת החוקה, יתבקש משרד המשפטים להעביר התייחסות לנקודת המבט של המשפט העברי והיחס שלו לכל הצעת חוק".
חוק יסודות המשפט, שנחקק ב-1980, קבע אומנם את החובה לפנות במקרה של חסר ל"עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל", אולם במשך השנים נעשה בו שימוש מועט. בשנת 2018 תוקן החוק, כך שבמקרה של "לקונה" יש לפנות לא רק לעקרונות שב"מורשת ישראל" אלא גם לאלו של "המשפט העברי".
רוטמן לוקח עכשיו את החוק עוד שלב אחד קדימה, ומעניק משמעות להגברת הזהות היהודית של המדינה, בכך שהוא מחבר בין הדיונים המשפטיים בוועדה שבסמכותו, לבין יישום המשפט העברי. מקורות תורניים הלכתיים הנוגעים לתחומים משפטיים יקבלו ביטוי, על אף שהמשפט הישראלי הנהוג כיום בישראל הוא חילוני.
ח"כ שמחה רוטמן מסר בתגובה כי "הרצל בקונגרס הציוני הראשון אמר: "הציונות היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ-היהודים". האמירה הזו חייבת לקבל תוכן ומשמעות רלוונטית. מי שרוצה לקבוע חוקים במדינה היהודית בלי להכיר את מקורות ההשראה של עם ישראל ובלי לתת למשפט העברי משקל ומעמד, משול למי שמגשש בחדר אפל ומתעקש לא להדליק את האור".
לפתחו של רוטמן עומדים מספר חוקים בעלי משקל כבד, כשהראשון שבהם הוא תיקון החוק הנורווגי וכן הרפורמה המשפטית של שר המשפטים לוין, שתגיע לוועדה בקרוב. לוין עצמו בירך אותו אתמול "המשימה המוטלת עליך היא ענקית אולי הגדולה ביותר שהוטלה על מי שיושב בכיסאך".יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הוסיף כי "הוועדות כולן חשובות ומעניינות אך יש לי תחושה שפה יהיה מעניין במיוחד. יש חשיבות יתרה בוועדה ואני שמח שאתה בראשה".
