סעיף 158 בהסכם הקואליציוני בין הציונות הדתית והליכוד, קובע כי "ככל שהרשות הפלסטינית תמשיך לקדם צעדים נגד ישראל בהאג או בערכאות בינלאומיות אחרות, הממשלה תגבש מדיניות ואמצעים נגד הרש"פ ונגד פעולותיה". נכון לאמש, מוצאי שבת, טרם הוחלט אלו צעדים יבקשו בממשלה לקדם כנגד הרש"פ, שכן ההצבעה בליל שבת באו"ם עונה בדיוק על הסעיף המדובר.
- למרות שיש ממשלה חדשה: הנשיאה חיות מתעקשת לקיים השבוע דיון על עתיד חומש
- תחזית מזג האוויר: אובך והיתכנות לגשמים ושטפונות
- בבתי כנסת החרדיים יש מסכי התרמה אינטרנטיים, עכשיו יש גם מי שנלחם בהם
רגע לפני שהאו"ם יוצא לחופשה לרגל השנה האזרחית החדשה, נערכה ההצבעה שקידמו הפלסטינים בעצרת הכללית בנוגע לבקשת חוות דעת מייעצת מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בנוגע ל"כיבוש" הישראלי ביהודה שומרון, בקעת הירדן, הגולן ומזרח ירושלים. בשל העובדה כי ההצבעה התקיימה בשבת, השגריר ארדן לא נאם בדיון ומשלחת ארה"ב לאו"ם הצביעה כנגד הצעת ההחלטה גם בשם מדינת ישראל.
בישראל ידעו כי ההצבעה תתקיים בדצמבר, אולם לא את התאריך מדויק, וידעו גם – כי ישראל תפסיד בה. למרות זאת, ציינו בסיפוק קל את העובדה כי התפלגות ההצבעות נטתה יותר לטובתה של ישראל, מאשר בהצבעה המקדימה בוועדת האו"ם בחודש שעבר. זאת באמצעות 11 מדינות ששינו את אופן הצבעתן. בסך הכול, 25 מדינות התנגדו להצעה הפלסטינית בליל שבת, ובהן קנדה, גרמניה ובריטניה. צרפת, הולנד, נורווגיה ומדינות אירופיות נוספות נמנעו – בצעד שישראל מקווים כי יבהיר כי מדובר בהבעת דעה על כך שישנה כאן פוליטיזציה של הערכאה המשפטית הבינלאומית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אמש במסר מצולם שפרסמה לשכתו כי "כמו מאות ההחלטות המעוותות נגד ישראל שהתקבלו בעצרת הכללית של האו"ם במהלך השנים, כן ההחלטה הבזויה שהתקבלה היום לא תחייב את ממשלת ישראל. העם היהודי אינו כובש בארצו ואינו כובש בבירתנו הנצחית ירושלים. שום החלטה של האו"ם לא תעוות אמת היסטורית זאת". הוא שיבח את המאמצים הדיפלומטיים לשכנוע המדינות, שכתוצאה מהן "התהפכו היוצרות – אלה שתמכו ביוזמה הפלסטינית הפכו למיעוט מכלל החברות באו"ם ואלה שלא תמכו בפלסטינים היו רוב המדינות החברות באו"ם", (כאשר כוללים במניין את הנמנעות ואת המדינות שלא נכחו).
נתניהו הוסיף כי בימים האחרונים קיים שיחות עם מנהיגים בעולם, "ששינו בעקבות כך את הצבעתם". בין היתר שוחח נתניהו עם מנהיגי אוקראינה וצ'אד שבחרו שלא להצביע, יוון שנמנעה, קרואטיה, רומניה, קניה וטוגו שהצביעו נגד ההצעה הפלסטינית, וסיירה-ליאון שתמכה. הוא הודה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, לשגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן ולאנשי משרד החוץ, שסייעו לשינוי. נציין כי גם ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד, שלח מכתבים בחודש שעבר לראשי מדינות, בניסיון לשנות את הצבעתן.
שר החוץ אלי כהן מסר אתמול כי "ההחלטה הזו לא תשנה את המצב בשטח ולא תמנע מאיתנו להמשיך להילחם בטרור, להגן על אזרחי ישראל ולקדם את האינטרסים של מדינת ישראל".
ההמלצה לבקשת חוות דעת מייעצת מבית הדין לצדק, היא אחת ממספר המלצות שניתנו בידי הוועדה האנטי-ישראלית שהקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם, כדי לחקור לכאורה את אירועי הלחימה במבצע "שומר החומות".
בבית הדין לצדק בהאג, יושבים 15 שופטים, בהם שופטים מלבנון וסומליה. התהליך לקבלת חוות דעת צפוי לארוך כשנה או שנתיים, שבתומם יש להניח כי תתקבל החלטה כנגד ישראל. ההצעה כבר קובעת, שנוכחות ישראלית ביהודה ושומרון ובירושלים אינה חוקית, ומבקשת מבית הדין להמליץ על הצעדים שהאו"ם ומדינות העולם צריכות לנקוט כנגד ישראל בשל נוכחות זו המהווה, לפי ההצעה, "סיפוח" של השטח. למרות שלבית הדין לצדק אין סמכויות של ממש, החלטה שלו כנגד ישראל עלולה להביא מדינות להטלת קשיים על קשרים עסקיים עם ישראל ובקשת סנקציות נגדה. מדינות העולם לא תהיינה חייבות אמנם לאמץ את ההחלטות, אולם סביר כי יהיו כאלה שיבחרו לעשות כך.
פרופסור ג׳ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO Monitor אמר כי "מדובר על עוד שלב במלחמה הפוליטית נגד ישראל המבוססת על ניצול ציני של מוסדות האו"ם והמשפט הבינלאומי. המטרה היא לבודד ולהחליש את ישראל לפי המודל של דרום אפריקה בעידן אפרטהייד. לרשת הארגונים הטוענים לקידום 'זכויות אדם', וממומנים על ידי ממשלות אירופה, יש תפקיד מרכזי במהלכים הללו, כאשר האו"ם הוא רק אמצעי. מבחינתם, הדבר נועד להוביל לבסוף להעמדה לדין של ישראלים בבית הדין הבינלאומי בהאג", אומר שטיינברג, ומתכוון כי הבקשה מבית הדין לצדק, יכולה בסופו של דבר לעורר גם את החקירה נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שטרם החלה.
אחד מראשי המדינות עימם שוחח נתניהו כדי לנסות ולשנות את הצבעתם, היה נשיא אוקראינה זלנסקי. בהצבעה הקודמת, הרימה אוקראינה את ידה בעד ההצעה הפלסטינית, מה שגרר שיחת נזיפה לשגריר אוקראינה בישראל במשרד החוץ. הפעם, אוקראינה נעדרה מההצבעה. במשרד החוץ, לא פירטו עדיין אם ייערכו שיחות נזיפה נוספות, אולם נמסר כי הם שוקלים את הצעדים מול המדינות שאכזבו בהצבעה. זלנסקי פירט בציוץ בטוויטר כי שוחח עם נתניהו על ענייני ביטחון וכן על יחסי הגומלין בפלטפורמות בינלאומיות, כלומר – הוא ביקש מנתניהו שינוי מדיניות ישראלי בנוגע לאמצעים ההגנה שאוקראינה מבקשת, בתמורה לשינוי ההצבעה.
