הדיון שנערך היום במועצת השורא של עומאן בנוגע לחוק החרם על ישראל, לא כלל בשורות של התקרבות בין שתי המדינות, אלא להיפך. על פי הדיווח בסוכנות הידיעות WAF ממסקט, ההצעה שעלתה לתיקון סעיף 1 לחוק החרם, כוללת הרחבה שלו והחמרת האפשרות לאישום פלילי.
הידיעה מצטטת את סגן נשיא מועצת השורא, שתיאר כי ההצעה שעלתה מרחיבה את האיסור הנוכחי על קשר עם "הישות הציונית", כך שיכלול כל קשר כלכלי, ספורטיבי, תרבותי או מסחרי. הקשר עם גורמים ישראליים, יהיה אסור לא רק באופן פיזי, אלא גם באופן מקוון על פי ההצעה, ויחול על יחידים כמו גם על גורמים משפטיים. הדיון בנושא הועבר לוועדה לענייני חקיקה, לפני אישור או דחייה של ההצעה.
לישראל אין יחסים דיפלומטיים עם עומאן, אולם ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, ביקר בה עם רעייתו באוקטובר 2018, ביקור שדבר קיומו התפרסם רק לאחר שהמשלחת הישראלית, ובה ראש המוסד יוסי כהן וראש המל"ל מאיר בן־שבת, המריאה משם חזרה ארצה. זה היה הביקור הראשון מאז 1994, אז ביקר ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל במסקט, אולם היחסים הגלויים נותקו כשנתיים לאחר מכן.
ההזמנה של נתניהו לפני כחמש שנים, הייתה בידי הסולטן קאבוס בן־סעיד, שהלך לעולמו קצת יותר משנה אחרי כך, בתחילת 2020. במקומו מונה בן דודו היית'ם בן־טארק אל־סעיד.
גורמים ישראליים התבטאו בעבר כי עומאן היא אחת המועמדות הטבעיות להצטרפות להסכמי אברהם, אולם נראה שהצעת התיקון לחוק שעלתה היום, אינה מבשרת טובות בעניין. לאחר הצטרפותה של בחריין בזמנו להסכמי הנורמליזציה עם ישראל פורסמה הודעה עומאנית רשמית כי "הסולטנות מקווה שדרך אסטרטגית חדשה זו שננקטה על ידי כמה מדינות ערביות תתרום להשגת שלום המבוסס על סיום הכיבוש הישראלי של אדמות פלסטיניות ועל הקמת מדינה עצמאית עם מזרח ירושלים כבירת פלסטין".
התקווה הנוכחית הייתה כי גם אם לא תחתום על נורמליזציה בזמן הקרוב, תאפשר עומאן לטיסות של חברות ישראליות לטוס בשמיה כדי לקצר את הנתיבים אל עבר המזרח הרחוק, כמו האישור שנתנה ערב הסעודית. אולם בהעדר האישור העומאני המתמהמה, קיצור הנתיבים מזרחה עדיין אינו נראה באופק.
