הסאגה סביב שחרורו של השייח' יוסף אלבאז מלוד ממשיכה. לאחר שבמאי האחרון בית משפט השלום בראשון לציון החליט לשחרר אותו למעצר בית, מה שגרר מהלך של הפיכת ההחלטה והחזרתו למעצר, ערערו בפרקליטות הסייבר על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון לשחרר מפיקוח אלקטרוני במסגרת מעצר הבית בו נמצא אלבאז. לאחר הדיון שהתקיים אתמול בערר, שהתקבל בחלקו, יותר לאלבאז לצאת לעבוד, אולם בוטלו שעות ההתאווררות בסופי שבוע והוגדלו הערבויות הכספיות. בנוסף, קבע בית המשפט שכל הפרה של התנאים שנקבעו תוביל באופן מיידי למעצרו ולחילוט הערבויות שניתנו.
בזמן שחפרתם על רבני עלי: הכירו את השייח' אלבאז
הפגנות לשחרורו של השייח' המסית, יוסף אלבאז, שקרא לפגוע בשוטרים
בית המשפט שמר על "חופש הביטוי" של השייח' המסית מלוד
הודעת הערר הוגשה על ידי עורכי הדין יוני חדד ואור ארבר ובית המשפט התבקש להורות על המשך מעצרו של יוסף אלבאז, האימאם, בפיקוח אלקטרוני. החלטת השלום בראשון לציון שעליה הוגש הערר הביאה להסרת הפיקוח האלקטרוני שתאפשר את יציאת אלבאז לעבודה, וכן לצאת לשעות התאווררות בסופ"ש בליווי ופיקוח. הערר שם דגש על המסוכנות הנשקפת מהתנהגותו של אלבאז, על רק אופי הפרסומים שלו, מעמדו, התנהלותו בתיקים אחרים שהתנהלו כנגדו, ואופי העבירות שביצע ברשתות החברתיות.
בערר טענו עוד בפרקליטות הסייבר כי ההחלטה שגויה מצד אימוץ המלצת שירות המבחן ללא התייחסות לנתונים שהובאו בתסקיר, אשר מצביעים על מסוכנותו של אלבאז, וחוסר היכולת לתת בו אמון. עיון בתסקירים אלו מציג כי מדובר באדם שפועל באופן אימפולסיבי שאינו חושב על השלכות מעשיו, ומתקשה להפנים את החומרה שבפרסום תכנים המעודדים למעשי אלימות. אלבאז שימש כאימאם, ומתוקף תפקידו, אנשים רבים נשאו אליו עיניים וחיכו לשמוע את דבריו, אך הוא השתמש בכוח שלו לרעה, והסית לאלימות באמצעות הרשתות החברתיות בתקופת "שומר החומות" ובתקופת ה"רמדאן".
לאחר שהורשע בתיק נוסף של עבירות אלימות ובזמן שהוא ממתין לגזר דין, כשלבסוף הוטלו עליו 16 חודשי מאסר, שב אלבאז לפרסם תכנים מסיתים ברשתות החברתיות, דבר שלטענת הפרקליטות מלמד על המסוכנות שלו, הקושי לתת בו אמון ועל כך שאין מניעה שיפרסם שוב תכנים אלימים בזמן מתיחות ביטחונית.
כזכור, לאחר שהגיש אלבאז ערעור על גזר הדין בעבירות האלימות שביצע ונדחה, הושת עליו מאסר משמעותי בפועל. בניגוד לקביעת בית משפט השלום בראשל"צ, ציינו עורכי הדין בערר כי לא ניתן לייחס לעובדה זו נסיבה מקלה, ולאפשר לו לכלכל את משפחתו בזמן שנותר עד לריצוי המאסר, וההיפך הוא הנכון, דחיית ערעורו מעידה על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו.
