מהומות פרצו בכמה ערים בצרפת לאחר ניצחונה של הנבחרת הלאומית שלשום בחצי גמר המונדיאל, בתוצאה 2-0, על נבחרת מרוקו. עדו לפני המשחק הודיע שר הפנים הצרפתי שכ-10,000 שוטרים ואנשי ביטחון ישמרו על הסדר, מחציתם בבירה פריז, אך ההתפרעויות האלימות פרצו בכל זאת. במונפלייה בדרום צרפת התעמתו מוסלמים עם אנשי ביטחון, ואזרח צרפתי – שנקלע למוקד העימותים וככל הנראה נבהל – נמלט מהמקום ובדרכו דרס מפגינים. נער בן 14 נהרג. ברשתות החברתיות הופצו סרטונים של הדריסה וסרטונים שבהם נראים המפגינים פוגעים באזרח, מטיחים אותו על הארץ ובועטים בו.
לפי ההערכות, בין 3 ל-4 מיליון צרפתים חיים בצרפת – כ-6 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, המונה כ-68 מיליון איש. רוב המוסלמים מרוכזים בבירה פריז. בשדרות שאנז אליזה נערכו השבוע כוחות המשטרה בעוצמה כדי לדכא את ההתפרעויות הצפויות, אך הדבר לא מנע מהמפגינים להתעמת עם השוטרים גם שם, ולהשתמש בחזיזים ובזיקוקים. זו הפעם הרביעית שמהומות פורצות בצרפת בתום משחקיה של נבחרת מרוקו במונדיאל הנוכחי: קדמו להן התפרעויות לאחר המשחק מול פורטוגל ברבע הגמר, מול ספרד בשמינית הגמר ומול בלגיה בשלב הבתים. אחרי הניצחון על בלגיה פרצו מהומות גם בבריסל: בין השאר יודו אבוקות לעבר כוחות הביטחון ונורו זיקוקי דינור.
"אני שמח מאד שמרוקו הגיעה לשלב חצי הגמר", אומר לנו האימאם חסן שלגומי מצרפת. "זה כבוד לאפריקה ולעולם הערבי, אבל אנחנו צרפתים. אני אימאם מוסלמי ממוצא אלג'יראי, אבל אני צרפתי ולכן אוהד את נבחרת צרפת. ואל תשכח שגם בנבחרת צרפת יש הרבה שחקנים מוסלמים".
שלגומי טוען שההתפרעויות החמורות נובעות מסיבות עמוקות בהרבה מהתוצאות השוליות של משחקי הכדורגל בקטאר. "ראינו את התמונות ממונפלייה ומפריז. אלה תמונות שהן הרבה מעבר לכדורגל. יש פה נערים שנולדו בצרפת להורים שמוצאם ממרוקו, מאלג'יריה ותוניסיה, והם אלו שיוצאים לרחובות ומתעמתים עם כוחות הביטחון. הם חיים פה, אבל שונאים את צרפת ואת מה שהיא מייצגת ולא מרגישים שייכים לפה.
* * *
"השנאה של הילדים האלו נובעת מכמה סיבות. אחת מהן היא ההיסטוריה של צרפת בתור מדינה קולוניאליסטית בארצות המוצא של הוריהם, והתחושה שהצרפתים רצו להכריח את הסבים והסבתות שלהם לשרת את הצרפתים השליטים. הם גם מבטאים את התחושות שהם מקבלים מהוריהם – של אפליה מצד הצרפתים וחוסר רצון לקלוט אותם ולאפשר להם להיות חלק מהמדינה".
שלגומי, כראש ועידת האימאמים הצרפתים, יוצא נגד אנשי הדת שמנצלים את הצעירים כדי להתסיס נגד צרפת ומשתמשים גם בספורט ככלי להעצמת המתיחות בין צרפת למוסלמים. "יש הרבה גורמים אסלאמיים קיצוניים שנהנים ללבות את האש ולמלא את המוחות של הצעירים האלו ברעיונות של שנאה. הם מטפחים את תחושת הקורבן ומתסיסים את הצעירים נגד הפוליטיקאים הצרפתים ונגד צרפת כולה. ההפגנות האלימות והפשיעה של הצעירים המוסלמים מחזקות גם את הימין הקיצוני בצרפת, והוא מפתח אסלאמופוביה ויחס שלילי כלפי המוסלמים והאסלאם. צריך גם לומר את האמת, הפוליטיקאים בצרפת מימין ומשמאל לא ידעו איך לטפל בערבים ואיך ליצור אינטגרציה ולשלב את המוסלמים בחברה הצרפתית, ובכך העמיקו את רגשות השונות והשנאה של הצעירים שאנחנו רואים ברחובות".
שלגומי, תושב דראנסי שמצפון לפריז, ביקר בעבר במחנה הריכוז שהקימו הנאצים בעירו ליהודי צרפת בדרך להשמדתם, והביע תמיכה בעם היהודי. גם כשספג בשל כך איומים על חייו הוא המשיך בשלו, וביקר כמה פעמים בישראל ואף ביהודה ושומרון, מתוך כוונה לקרב בין הדתות. בשיחה איתנו הוא מוחה על הנפת הדגל הפלסטיני בידי שחקנים ואוהדים במהלך משחקי המונדיאל וטען כי אסור לערב פוליטיקה ודת באירוע ספורט. "לא הבנתי מה הקשר", הוא מתלונן. "שמענו גם התבטאויות נגד היהודים והציונים ופגיעה בעיתונאים ישראלים. אני לא אומר שאסור להביע תמיכה בפלסטינים, אבל לא צריך לנצל במה ספורטיבית לצרכים פוליטיים. אני חושב שהמדיניות של קטאר, שמשתמשת באלג'זירה כשופר עיתונאי, מלבה את השנאה ליהודים ולישראל, ופועלת בניגוד לאסלאם כשאינה מכבדת את הישראלים כאורחים ולא מגינה עליהם.
"ידוע שמלך מרוקו והעם המרוקני, הפתוח, השמח והחיובי, אוהבים את היהודים ומכבדים את ישראל. יש התקרבות של מדינות ערביות רבות לישראל, במסגרת הסכמי אברהם, ויש רצון אמיתי לשלום. זה מה שצריך לקדם, ולא שנאה".
