"חוק בן גביר", אשר אושר אתמול (ג') בכנסת בקריאה טרומית, מושך אליו אש רבה. כותרות ענק בעיתונות על הפיכת המשטרה ל"גוף פוליטי", ואמירות חריפות מצד מפכ"לים לשעבר, יוצרות את הרושם שמדובר בפוליטיזציה של גוף אכיפת החוק המרכזי של מדינת ישראל. אולם, מחוות הדעת שהגיש הייעוץ המשפטי לכנסת, לוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), עולה שלא מדובר ברעיונות תקדימיים – למעשה, בדיוק להיפך. הצעת החוק שאותה יזם השר לביטחון לאומי המיועד איתמר בן גביר תואמת באופן מובהק מאוד המלצות של ועדה ציבורית מכובדת מאוד שישבה על המדוכה בנושא לפני כ-23 שנה.
- "אנחנו נקבע את המדיניות": הדיון בחוק המשטרה החדש בנוכחות בן גביר והמפכ"ל
- חוק בן גביר חיוני למדינת ישראל
מדובר בוועדת צדוק, בראשה עמד מי שהיה שר המשפטים מטעם מפלגת העבודה לפני שנים, חיים צדוק, ובין חבריה היו אישים חשובים כדוגמת פרופ' מרדכי קרמניצר, עורך הדין יעקב רובין, חיים קוברסקי וניצב (בגמלאות) ד"ר יהושע כספי. הוועדה הזו קיבלה תפקיד חשוב מאוד, להציע נוסח חדש לפקודת המשטרה, שהיא מסמך בעייתי מאוד שכבר לפני למעלה מעשרים שנה היה ברור שאיננה מתאימה לאתגרים העומדים בפני הארגון. ממסקנות ועדת צדוק עלה בבירור שיש צורך משמעותי מאוד להסדיר את מערכת היחסים שבין המשטרה ובין השר הממונה עליה. הוועדה אף הבהירה כיצד יש להסדיר את מערכת היחסים הזו.
בין היתר קבעה הוועדה: "השר רשאי להתערב בהחלטות אסטרטגיות, לתת הנחיות כלליות ולהתוות מדיניות עבור המשטרה בעניינים בעלי חשיבות עקרונית". בנוגע למדיניות החקירות אמרה הוועדה, "המשטרה צריכה להיות חופשית לחלוטין בחקירותיה, כשעליה מרותו של החוק בלבד". ואולם, הוועדה סברה גם כי "השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי העדיפויות העקרוניים".
בחוות הדעת המשפטית מופיעים גם קטעים מהמלצות ועדת הבירור לבדיקת האירועים בהר-הבית (ועדת זמיר משנת 1990) בהן נאמר אמנם כי "מקובל על הכל שאין מקום להתערבות שר המשטרה בהליכי חקירה פלילית", אך מנגד סברה הוועדה כי "לנושא שמירת הסדר הציבורי… דרושה מעורבותו הפעילה של השר, כדי שיוכל לעמוד בקיום אחריותו המיניסטריאלית". למעשה, גם ועדת אור שמונתה לבדוק את נסיבות מותם של 13 אזרחים ישראלים באירועי אוקטובר 2000 סברה שההסדרה שאותה מציע החוק הנוכחי נדרשת ביותר.
אפשר כמובן לדון בפרטי ההצעה שמעלה בן גביר, אולם עצם הצורך להבהיר את כפיפות המשטרה לשר, בכדי שיוכל לממש את אחריותו המיניסטריאלית, עלה ממסקנות כל הוועדות שעסקו עד היום בנושא. את זעקות השבר של אנשי המערכת, שהתרגלו לעבוד תחת שרים חסרי מעמד וחשיבות, אפשר אולי להבין. אך כל מי שמביט על הסוגיה באופן אובייקטיבי, בלי להתייחס לשר כזה או אחר, מבין היטב עד כמה המצב הנוכחי בעייתי וכמה נדרש פה תיקון מהותי.
