בשרשור ארוך שפורסם אתמול (שבת) חשף העיתונאי האמריקני מאט טאיבי מסמכים פנימיים של טוויטר, המכילים הוכחות לכך שבכירים ברשת החברתית התערבו בבחירות לנשיאות ב-2020, ואף פעלו באופן שגרתי לצנזר ולהעלים מהרשת תכנים פוליטיים שלא תאמו את עמדותיהם.
במרכז החשיפה עומדת פרשת האנטר ביידן: שבועות ספורים לפני הבחירות, חשף הניו-יורק פוסט מיילים שנשלפו ממחשב נייד השייך לבנו של המועמד הדמוקרטי דאז לנשיאות, ג'ו ביידן, והעידו לכאורה על שחיתות נרחבת וכן על אורח חיים בעייתי (סמים, נשקים ותמונות עירום) של האנטר בעצמו. על אף שלא הייתה סיבה ממשית להטיל ספק באמינות סיפור, הוא צונזר בטוויטר וכל מי שהתייחס אליו בפירוש נחסם או הושעה. טוויטר אפילו חסמה את האפשרות להעביר את הלינק בהודעות פרטיות. הפרשה עוררה סערה בארה"ב, כאשר אנשי ימין האשימו את הרשת החברתית – שטענה תחילה שמדובר בדיסאינפורמציה ובהמשך שהמסמכים הושגו באופן בלתי חוקי – בהטיה פוליטית ברורה.
כעת, החומרים, שנמסרו לטאיבי על ידי הבעלים החדש של טוויטר אילון מאסק, מאששים רבות מהטענות הללו. מיילים פנימיים שנחשפו בשרשור מראים כיצד הצעד הקיצוני למחות כל זכר של הסיפור התקבל ללא ידיעת מנכ"ל טוויטר דאז, ג'ק דורסי, וגם ללא התייעצות עם בכירים בחברה. "חשבון הטוויטר של דוברת הבית הלבן קלי מקנייני ננעל כשהיא צייצה על הסיפור", תיאר טאיבי, "מה שהוביל למכתב זועם מעובד קמפיין טראמפ, שרתח: 'לפחות עשו כאילו אכפת לכם ב-20 הימים הקרובים [עד הבחירות]'".
הבנת עומק הבעיה הובילה את מנהלת המדיניות הציבורית בטוויטר, קרוליין סטרום, לשלוח מייל תמהה לאחראים על הצעד הזה. טאיבי מתאר מתיחות בין צוותי "בטיחות" בחברה, שהיו אחראים על הצנזור, לצוותי התקשורת והמדיניות, שלא הייתה להם שליטה בהחלטה. בתגובה רק נאמר לה ביובש שהמשתמשת נחסמה בשל הפרת מדיניות "חומרים שהושגו בפריצה" של הרשת החברתית – שוב, בלי שבב של הוכחה שהחומרים אכן נגנבו (הניו-יורק פוסט טען ואף הביא ראיות לכך שהשיג את המחשב הנייד הישן של ביידן באמצעים לגיטימיים).
טאיבי הדגיש כי אין ראיה לכך שהממשל האמריקני התערב כלל בפרשה, וההחלטות התקבלו בעיקר על ידי מי שהייתה אז ראש תחום משפט, מדיניות ואמון בטוויטר, ויג'איה גאדה, ובסביבתה, ללא ידיעתו של המנכ"ל. "הם פשוט פעלו עצמאית בשטח", מצוטט אחד העובדים לשעבר בשרשור. "הפריצה הייתה רק תירוץ שתוך כמה שעות כולם הבינו שלא יחזיק. אבל לאף אחד לא היה אומץ לשנות את ההחלטה".
מכאן מתאר טאיבי, על בסיס מיילים ומסמכים פנימיים אחרים, כיצד הסלימה תחושת החרדה בחברה עם ההבנה שהיא מפעילה כאלה אמצעי צנזור נוקשים באופן כל כך פוליטי ללא כל סיבה טובה. הוויכוחים נמשכו, כולל התערבות של גורמים חיצוניים ודיונים על התיקון הראשון לחוקה (שמבטיח את חופש הדיבור, אך לא תקף בתוך גופים פרטיים), אך ההחלטה לא שונתה והצנזור נמשך.
מעבר לסיפור האנטר ביידן, טאיבי הביא ראיות לכך שטוויטר צנזרה ציוצים בהתאם לבקשות של גורמים פוליטיים, כולל הקמפיין של ביידן ואף הבית הלבן של טראמפ. אולם, בהתאם למצב בו הרוב המוחלט של העובדים הם מצביעי המפלגה הדמוקרטית, הלך הרוח נטה בהחלט לשמאל ונגד הרפובליקנים והימין.
החלק השני של תחקיר "מסמכי טוויטר" אמור להתפרסם במהלך היום.
