סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת תמר בזק-רפפורט, אישרה לאחרונה ניהול תביעה ייצוגית נגד "הקרן להצלת עם ישראל", עמותה הקשורה לפעילות ארגון להב"ה. התביעה הוגשה בעקבות משלוח של שלושה מסרונים בנוסח הבא:
"דווקא עכשיו. בימים בהם אנשי המהפכה המשפטית עושים הכל כדי למחוק את היהדות מהמדינה, אנחנו בוחרים להעביר את תרומת מחצית השקל לחיזוק ארגון להב"ה במלחמתו בהתבוללות. לתרומה בטופס מאובטח… (פרטי תרומה)".
"שי ניצן קבע היום שמאבק בהתבוללות זה גזענות והגיש כתב אישום נגד יו"ר להב"ה בנצי גופשטיין. עם ישראל מוקיר תודה לבנצי גופשטיין. זה הזמן לתמוך במאבק בהתבוללות ולהגיד לשי ניצן: שמירה על עם ישראל זו לא עבירה על החוק… (פרטי תרומה)".
"פדיון שבויים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. המפגש איתכם בדוכן להב"ה במירון חסר לכולנו. אני מזמין אותך להכנס לדוכן הוירטואלי של ארגון להב"ה לברך להתברך לתרום ולשלוח שמות לתפילה בציון הרשב"י ובמערת המכפלה (לינק לתרומה). בנצי גופשטיין".
ההודעה הראשונה נשלחה במרץ 2019, השניה בספטמבר 2019 והשלישית בחודש מאי 2020. שתי ההודעות האחרונות כללו בסופן גם לינק להסרה, אך לא כזה העומד לכאורה בתנאי החוק.
* * *
התובעים הייצוגיים הם אוריאל רז-המאושר, תובע ספאם סדרתי שזכה לכינוי "לוחם הספאם", ולטענתו קיבל את שלושת המסרונים, מוטי יניב שקיבל לטענתו שניים מהם ואילן ירוחמוביץ' שקיבל לטענתו מסרון אחד. הנתבעים בבקשה, בנצי גופשטיין ו"הקרן להצלת עם ישראל", טענו כי להב"ה איננו ישות משפטית שניתן לתבוע. הם הודו שהמסרון השלישי נשלח מטעם "הקרן להצלת עם ישראל" שהיא עמותה הקשורה לפעילות להב"ה ומנגד טענו כי אינם יודעים מי שיגר את שני המסרונים הראשונים.
לנוכח טענות הצדדים קבעה השופטת כי יש לדחות את התביעה נגד גופשטיין, משלא הוכח כי הוא שלח את המסרונים באופן אישי. מנגד נקבע כי התביעה נגד הקרן תתנהל בגין שליחתם של כל המסרונים. התובעים טענו שהקבוצה בשמה הם תובעים הם כל מי שקיבלו מסרונים פסולים מארגון להב"ה, אולם השופטת קבעה כי התביעה תתנהל רק בנוגע לשלושת המסרונים המדוברים, והקבוצה שבשמה תתנהל התביעה היא כל מי שקיבל אחד מהם.
בהחלטה ציינה השופטת כי "מעיון בהודעות נראה כי אכן כטענת המבקשים, מדובר בהודעות שחוק התקשורת אוסר על משלוחן אלא אם ניתנה הסכמה מפורשת מראש בכתב לקבלתן, והוא אף אוסר על משלוחן במתכונת בה שוגרו".
לנוכח זאת אישרה השופטת את ניהול התביעה, תוך שהיא מציינת כי "בנסיבות אלו, משאין חולק כי משיבה 2 (הקרן להצלת עם ישראל – ש"פ) היא אחת העמותות הפעילות תחת השם "להב"ה"; ומשהמסרונים כולם נועדו לקבלת תרומות לטובת "להב"ה", הפועלת בעולם המשפטי בין היתר באמצעות משיבה 2; נראה ניתן לקבוע בשלב זה, על יסוד האמור, שקיים סיכוי סביר שבסוף ההליך ייקבע לגבי שלושת ההודעות, ולא רק ההודעה השלישית, כי הן מקדמות את מטרותיה של משיבה ומקדמות קבלת תרומות – למצער, בין היתר – לטובתה".
בהמשך דחתה השופטת את החשש שהעובדה שמדובר בתובע ספאם סדרתי תגרום לניהול התביעה שלא בתום לב. לדבריה, "קיים יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. בהקשר זה אינני רואה פסול בכך שהמבקש מעורב בהליכים רבים בענין ספאם. עמידה על זכות משפטית איננה מלמדת על פסול בהתנהלות, ואיננה מעוררת חשש לניהול ההליך שלא בדרך הולמת ובתום לב".
השאלות שיתבררו במסגרת התביעה עצמה יהיו: "האם מדובר ב"דבר פרסומת" כאמור בחוק התקשורת? האם במשלוח ההודעות הפרה משיבה 2 (הקרן) את הוראת סעיף 30א לחוק התקשורת? האם המשיבה 2 היא המפרסם של ההודעות? האם ניתן לייחס למשיבה 2 את שיגור ההודעות? האם במשלוח ההודעות התרשלה משיבה 2? האם עומדת למשיבה 2 הגנה ביחס להודעות שנשלחו? האם לנמענים נגרם נזק ומה הפיצוי הראוי בגין משלוח ההודעות?"
