במסגרת הדרישות הקואליציוניות של מפלגת "הציונות הדתית", פורסם השבוע כי עלתה הדרישה שהסמכויות על ניהול המאבק ההסברתי בארגוני החרם והדה־לגיטימציה יועברו ממשרד החוץ אל משרד ממשלתי אחר. גורם במפלגתו של בצלאל סמוטריץ', יושב ראש המפלגה, הסביר שמטרת הדרישה היא להפוך את המערכה על שטחי סי נגד השתלטות פלסטינית למשמעותית, ולכלול בתוכה גם גוף בעל יכולת הסברתית ותקשורתית. "צריך לתת לזה מענה", קובע הגורם.
מי שעבדו בעבר במשרד לעניינים אסטרטגיים תומכים מאוד בהוצאתו מתחומי משרד החוץ. בקיץ שעבר, עם תחילת ימיה של ממשלת בנט־לפיד, הוחלט לסגור את המשרד שבראשו עמד בעבר השר גלעד ארדן. שבע שנים קודם לכן, באוקטובר 2015, החליט הקבינט המדיני־ביטחוני להטיל על המשרד לנושאים אסטרטגיים את האחריות לפעול הסברתית נגד גורמי הדה־לגיטימציה ותנועת החרם שהסיתו נגד ישראל. לסגירת המשרד ביולי 2021, באמצעות הטמעתו כשלוחה בתוך משרד החוץ, קדם מסע לחצים מצד גורמים שסברו שאין בו צורך.
מנגד, מי שעבדו במשרד לאורך השנים אומרים שהפעילות שלהם דווקא נשאה פרי קודם לשילובם במשרד החוץ, וכי ארגוני החרם עברו במידה רבה בשנים בהן פעלו נגדם מהתקפה למגננה. כמו כן הם טוענים שהעובדה שהמשרד היה שותף לחשיפת קשרים בין ארגוני חרם לטרור ואנטישמיות הביאה בסופו של דבר לסגירת חלק ממקורות המימון של הארגונים הללו.
מתוך כ־30 עובדים מהמשרד לעניינים אסטרטגיים ששולבו בתוך משרד החוץ, נותרו כיום כ־25. הטענות שנשמעות מפי מי שעבדו שם אומרות שהשידוך עם משרד החוץ לא עלה יפה, והללו מייחסים לכך גם היבט פוליטי. כדוגמה הם מביאים את העובדה שמאז ששולב המשרד עם משרד החוץ, פסקו כליל סיורי ההסברה לגורמים בינלאומיים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן.
"הניסוי נכשל", פסק גורם שעבד במשרד לעניינים אסטרטגיים. הוא אומנם ציין לחיוב את עבודתו של סגן השר עידן רול, שהיה ממונה על התחום במשרד החוץ, אך אמר כי תחת כנפיו של משרד החוץ קוצץ המאבק בחרם מבחינה משמעותית. "אני חושב שראוי שיהיה משרד עם שר שיתעסק במיזמים בתחום ויוכל להעצים את הפעילות, כי כיום היא איננה מתקיימת. אופן העבודה של משרד החוץ, המתבסס על נציגויות דיפלומטיות, שונה באופן מהותי מהמיזמים שהוכחו כמוצלחים בתקופת המשרד". לכן, לדבריו, גם שר מימין שיעמוד בראש משרד החוץ לא ישנה את המציאות הזאת באופן ניכר.
