יש כבישים בישראל שהנסיעה בהם היא יותר מסתם חוויית המתנה אחת ארוכה בפקקים אינסופיים. בכביש 60 ובסעיפיו השונים ביהודה ושומרון, החוויה היומיומית של נהיגה ארוכה משתלבת עם תודעה היסטורית כשהגלגלים פוגשים עפר שאברהם אבינו ודוד המלך התאבקו בו, וגם עם הידיעה המוחשית שמישהו, מתישהו, עלול לנסות לרצוח אותך.
בתוך המציאות הזו, בין מאות אלפי אזרחים שמתגוררים מעבר לקו הירוק, הוקמה קבוצת הירי בהר חברון: חבורת נשים שהבינו שרק הן אמונות על יכולתן להגן על עצמן, על תחושת הביטחון שלהן.
את הקבוצה הקימה רינה אריאל, שהתחילה לפתח את הרעיון לאחר הרצח של בתה, הלל אריאל, בשנת 2016. "הבנתי כמה המצב באזור מורכב, ואיזו חשיבות יש ליכולת שלנו להגן על עצמנו. לאחרונה כשהמצב הביטחוני נעשה קשה יותר, חשבתי שוב כיצד אפשר להעצים את הנשים בסביבה. המחשבה הייתה שכנשים, אנחנו צריכות להיות חזקות יותר".
הקבוצה מונה כעשרים נשים, כולן בעלות רישיון לנשק. האימון מתקיים במטווח מעון, בלב הר חברון.
אחת המשתתפות באימון היא מעלָה נחשון (26) מהיישוב אדוריים שבדרום הר חברון. היא נושאת נשק מגיל 21. "בהתחלה הבהיל אותי מאוד הרעש של הירי, אבל בכל אימון אני מתקדמת. עכשיו אני כבר לא זזה מההדף".
כל הנשים בקבוצה מכירות את העיסוק בתדמית של אישה חמושה, שלא עוברת לכולם חלק בגרון. רעות גורדצקי (37) עברה מרמלה לכרמל לפני שבע שנים, אז החליטה להתחיל להסתובב עם אקדח על אף שרוב השכנות שלה אינן חמושות. מאז, רק התחזק אצל גורדצקי הצורך בנשיאת נשק. "היום אני מבינה שצריך נשק בכל מקום. כשאני נוסעת לבאר־שבע ומסתובבת שם במרכז קניות, האקדח לא פחות חשוב".
ואת רואה שהאקדח משפיע על תחושת הביטחון שלך ושל הילדים?
"במקרה שלי, ודאי שכן. אני לא יודעת אם זה נכון לגבי המשפחה. לאחרונה היה אצלנו ביישוב פיגוע ירי, שמעתי עליו בזמן אמת במכשיר הקשר של מד"א וגם כי אני בצוות חירום יישובי. האינסטינקט הראשון שלי היה לקחת את הנשק ולצאת, אבל כשהילדים שלי שמעו שיש אירוע ירי, ויש פצוע, ואני באה לצאת ובעלי עוד לא חזר, הם חששו. הם הבינו שאני יוצאת רק כי אני חמושה, ובהפוך על הפוך זה הפחיד אותם. בסוף החלטתי שכל עוד יש סכנה, עדיף שאני לא אצא".
למה צריך קורס מיוחד לנשים?
"קורס לנשים בלבד פותר את בעיית הצניעות, אבל מעבר לה, הוא מאפשר התייחסות לסוגיות נשיות בתוך עולם הנשק", אומרת רינה אריאל. "למשל, מה אני לובשת כדי להסתדר עם הנשק? איך אני מסתובבת עם נשק כשאני עם הילדים? כל מיני שאלות חיוניות. פגשתי בסופר מישהי עם נשק גלוי שיכולתי לחטוף לה בשני צעדים, כי היא לא ידעה איך לשאת אותו. כל הנשים בקורס קיבלו פאוץ' במתנה כדי לתת מענה לביטחון ולנראות – ואלה דברים שגברים לא עסוקים בהם בכלל".
את חושבת שנשים יותר בטוחות ככה? שהן באמת ישתמשו בנשק בשעת מבחן?
"אני לא יוצאת מהבית בלי נשק. אם אני בחוץ בלילה או עם הבנות שלי, אני מרגישה יותר בטוחה כשאני חמושה. אולי זאת אשליה, כי הלל נרצחה למרות שעמיחי ואני שנינו עם נשק. כשיש כתובת לכדור, אין לנו מה לעשות".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (שישי) במוצש של מקור ראשון
