"יש מלחמה גדולה על תיק הדתות, השם ירחם", לחש בשבוע שעבר יושב ראש ש"ס, אריה דרעי, לרב הראשי יצחק יוסף במהלך שיעורו השבועי בבית הכנסת היזדים בירושלים.
המשא ומתן הקואליציוני התחדש אתמול (ה') בסדרת פגישות שהתקיימו בין צוות הליכוד לצוות יהדות התורה, ש״ס והציונות הדתית. במרכז העניינים ניצב הקרב על תיק הדתות. גורלו של המשרד לשירותי דת תלוי במידה רבה בשאלת זהותו של שר האוצר הבא – בצלאל סמוטריץ' או אריה דרעי – אך לא רק בה.
הקו שמובילה מפלגת הציונות הדתית הוא שאין להסכים בשום אופן לשליטה מוחלטת וכוללת של ש"ס במשרד, גם אם בסופו של דבר יופקד עליו שר מטעמה. בין המועמדים לתפקיד הזה עלו שמותיהם של מיכאל מלכיאלי, מספר 4 ברשימת ש"ס, וכן החזרתו של השר לשעבר יעקב אביטן כמינוי חיצוני.
בשנה האחרונה עמד המשרד במוקד המאבק בממשלת בנט־לפיד, בעקבות הרפורמות שקידם השר לשעבר מתן כהנא בתחומי הכשרות והגיור. אף שהממשלה המסתמנת מלוכדת יותר מקודמתה – בנושאי דת ומדינה קיימים פערים מהותיים, כולל בשאלת מינוי הרבנים הראשיים לישראל בשנה הבאה, הרפורמה בחוק הגיור, שינוי רפורמת הכשרות והרכב הוועדה למינוי דיינים.
מסיבה זו, מלבד סעיף הקובע כי "יישמר הסטטוס־קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל", קווי היסוד של הממשלה יכללו גם ניסוח שמחדד את מעמד הרבנות הראשית, על רקע המאבקים בשנה האחרונה: "הממשלה תפעל לחיזוק הרבנות הראשית ולביצור מעמדה כסמכות היהודית הדתית העליונה והבלעדית במדינת ישראל".
בממשלות האחרונות שבהן השתתפה קיבלה ש"ס את תיק הדתות באופן אוטומטי כמעט. סמוטריץ' – השואף לחזק את מעמדה של הציונות הדתית במערך שירותי הדת – מסרב לראות בכך גזירת גורל. לכל הפחות הוא יבקש למנות סגן שר מטעמו ולקבל נתח מהמינויים והתקציבים של המשרד. בעיני סמוטריץ', הנושא החשוב בהקשר זה הוא הבחירות לרבנות הראשית, שיתקיימו לכל המוקדם באביב ולכל המאוחר בקיץ – כלומר, חודשים ספורים לאחר השבעת הממשלה.
בין הצדדים ישנה הבנה שהראשון לציון יהיה מועמד שתציב ש"ס. גם כשעלו שמותיהם של הרב בן־ציון אלגאזי או הרב שמואל אליהו כהצעות פשרה, הובהר שהללו לא יתקבלו. את ההחלטה בשאלת הרב הראשי האשכנזי צפויה לקבל הציונות הדתית, שמבקשת למנות את הרב מיכה הלוי, רבה הראשי של פתח־תקווה, או את הדיין הרב אליעזר איגרא.
בנוסף לרבנים הראשיים, ישנן כשלושים משרות פנויות של רבני ערים ברחבי הארץ, ובהן בערים גדולות כמו תל־אביב, חיפה, רמת־גן וראשון־לציון. גם כאן תידרש חלוקה שווה בין ש"ס לציונות הדתית או מינויים בהסכמה, כאשר לכל אחד מהצדדים תוענק זכות וטו.
חלוקה שוויונית תתקיים גם במועצות הדתיות, שכעשרים מהן ממתינות למינויים. בתקופת כהונתו של כהנא מונו 55 חברים במועצות, שיכהנו עד 2024. ככל שהקואליציה תרצה לשנות חלק מהמינויים הללו, היא תידרש לעשות זאת בחקיקה. על פי החוק, מינויי הרכבים במועצות הדתיות ומינויי רבני ערים ייעצרו באפריל הקרוב, משום שאז תיכנס ישראל לשנת בחירות מקומיות. אם עד אז לא יקדמו המפלגות את המינויים, הם יידחו בשנה. בש"ס שוקלים אפשרות נוספת: לקדם החרגה בחקיקה תחת פקודת העיריות, כדי לבצע את המינויים באופן חריג גם במועד כזה.
בין המפלגות הדתיות התגלע עימות חריף סביב השליטה בוועדה למינויי דיינים, שבעבר השתייכה למשרד המשפטים. סמוטריץ' רוצה להעביר את השליטה בוועדה למשרד שהוא יעמוד בראשו או תחת שר אחר מסיעתו, אך בש"ס עומדים על כך שהוועדה תישאר במשרד הדתות.
הוועדה תחולק באופן שוויוני בין יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית, והיא צפויה למנות תשעה דיינים בבתי הדין האזוריים. גם בבית הדין הגדול יעמוד לבחירה לפחות תקן אחד, אך הוא צפוי להישאר ריק בשלב זה.
סוגיה בעייתית אחרת היא דרישה של דגל התורה בהסכמים הקואליציוניים, להפסיק את נוהג הקבורה הרוויה. הסעיף מנוגד לעמדת הדרג המקצועי במשרד, שפועל לעודד את הקבורה בקומות.
