ראש הממשלה יאיר לפיד אמר אמש (ש') כי ישראל דוחה בתוקף את הצעת ההחלטה הפלסטינית, שאושרה ביום שישי בוועדה הרביעית של האו"ם. "מדובר שוב, במהלך פלסטיני חד צדדי, החותר תחת עקרונות היסוד לפתרון הסכסוך והעלול לפגוע בכל אפשרות לתהליך עתידי. הפלסטינים מבקשים להחליף משא ומתן בצעדים חד צדדיים. הם שוב עושים שימוש באו"ם על מנת לתקוף את ישראל. מהלך זה לא ישנה את המציאות בשטח, לא יתרום דבר לעם הפלסטיני, ועלול לגרום להסלמה. תמיכה במהלך הפלסטיני היא פרס לארגוני הטרור והקמפיין האנטי ישראלי", אמר לפיד.
בנאומו בפני עצרת האו"ם בספטמבר, הביע לפיד תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית. אמש הוא הוסיף כי ישראל קוראת לכלל המדינות שתמכו בהצעה לשקול את עמדתן בשנית ולהתנגד לה במסגרת ההצבעה בעצרת הכללית, שצפויה בדצמבר.
ביום שישי, עברה בוועדה הרביעית של האו"ם (הוועדה לדה-קולוניזציה) ההצעה לבקש חוות דעת משפטית מבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג (ICJ) בנוגע ל"כיבוש" ביו"ש, ברוב של 98 מדינות בעד, 17 נגד ו-52 נמנעות. הבקשה היא כי הערכאה השיפוטית תדון בשאלה האם התמשכותה של השליטה הישראלית באזורים ששוחררו במלחמת ששת הימים, מהווים סיפוח בפועל שלהם ובשל כך הפרה לכאורה של המשפט הבין-לאומי ושל החלטות קודמות של מועצת הביטחון.
שגריר ישראל לאו"ם, גלעד ארדן, אמר כי כל מדינה שתמכה בהחלטה "עשתה 'וידוא הריגה' לסיכוי לפיוס ותרמה להנצחת הסכסוך". הוא הוסיף כי "השקרים והצביעות של הפלסטינים לא יודעים גבול: הם אלה שדחו כל יוזמת שלום ותכנית שלום מאז 1947 ועד היום, ועכשיו הם משתמשים בתירוץ שהסכסוך לא נפתר כדי לפנות לבית הדין בהאג? הסכסוך הזה לא נפתר בגלל תמיכתם בטרור, בגלל השנאה שלהם וסרבנותם לשלום". הוא התייחס גם לכך שבהחלטה, הר הבית נקרא רק בשמו המוסלמי, וכינה אותה "חצופה ומקוממת במיוחד". לדבריו, "זה ניסיון נוסף לעוות את ההיסטוריה ולמחוק את הקשר של העם היהודי לירושלים".
ההצעה לפנייה לבית הדין לצדק קודמה באו"ם בידי הנציגים הפלסטינים, והועלתה באופן רשמי בידי ניקרגואה. ההערכה היא כי גם בהצבעה בחודש הבא בעצרת הכללית, תתקבל ההצעה ברוב גדול. לרוב, נדיר כי מדינות משנות את הצבעתן בין הוועדה לעצרת הכללית, אולם בכל זאת מתקיים מאמץ דיפלומטי כי יהיו מדינות שלפחות יימנעו, וכך הרוב בהצעה אולי יקטן.
בבית המשפט לצדק בהאג, יושבים 15 שופטים, בהם שופטים מלבנון וסומליה. באם יגיע הדיון בשאלה לפתחם, צפוי התהליך לארוך כמה חודשים של דיונים, בהם יש להניח כי תתקבל החלטה כנגד ישראל. גורם מדיני מסביר כי למרות שלבית הדין לצדק אין סמכויות של ממש, החלטה שלו אינה התפתחות חיובית. השפעתה יכולה לכלול החל מהטלת קשיים על קשרים עסקיים עם ישראל ובקשת סנקציות נגדה ועד הוראה להחרים מוצרים המיוצרים ביו"ש, ולא רק לסמנם ככאלה. מדינות העולם לא תהיינה חייבות אמנם לאמץ את ההחלטות, אולם סביר כי יהיו כאלה שיבחרו לעשות כך. תנועת החרם על ישראל (BDS), עלולה לקבל חיזוק משמעותי אם תהיה החלטה של בית הדין.
הגורם אומר כי בישראל יודעים כי ארה"ב ניהלה דיונים עם הפלסטינים במטרה לשכנעם למשוך את ההצעה. בין היתר, שוחח על כך מזכיר המדינה בלינקן עם אבו-מאזן, אולם המאמץ האמריקני עד כה לא צלח.
נציין כי בית הדין לצדק, פועל למתן פסקי דין בסכסוכים בין מדינות לאחר הסכמתן מראש, וכן למתן חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית של האו"ם או מועצת הביטחון – כפי שביקשה הרשות הפלסטינית כעת. זאת בשונה מבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) היושב גם הוא בהאג, ועוסק באחריותם הפלילית של יחידים לפשעי השמדת עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.
את הרוח הגבית לפנייה בנושא לאו"ם, קיבלו הפלסטינים בעקבות מסקנות ועדת החקירה שהקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם לכאורה כדי לעסוק בנושא "שומר החומות", אולם המנדט שלה הורחב. יו"ר וועדת החקירה, נאווי פילאי, קראה לעצרת הכללית לבקש מבית הדין לצדק חוות דעת דחופה בנוגע למסקנות הוועדה, שקבעה כי ישנו יסוד סביר להניח כי "הכיבוש הישראלי" אינו חוקי לפי המשפט הבינלאומי.
