בין יו"ר הליכוד נתניהו לראשי מפלגות הימין התקבלה השבוע פשרה, ולפיה חלוקת התיקים והתפקידים תגובש במקביל לניסוח ראשי הפרקים של דרישותיהם, אך ללא ירידה לפרטים, לקראת השבעת ממשלה בשבוע הבא. עם זאת, בכיר בקואליציה המתגבשת טוען כי "מה שלא נמצא בהסכמים הקואליציוניים לא קורה". מתוך הבנה זו, הצדדים מציגים בפירוט את דרישותיהם המהותיות והתקציביות, בפני ח"כ יריב לוין ועו"ד מיכאל ראבילו המנהלים את המגעים.
במפלגת הציונות הדתית הגישו רשימת דרישות מדיניות להגברת המשילות והזהות היהודית, ודרישות תקציביות עבור הישיבות הדתיות־לאומיות, המדרשות, הגרעינים התורניים, החינוך הממלכתי־דתי ועוד. בין הדרישות הביטחוניות עלתה תביעה לסגור את המנהל האזרחי ולהעביר את הטיפול בהתיישבות ביו"ש למשרדי הממשלה. בעבר הצהיר סמוטריץ' כי יעביר חוק כזה עם הצטרפותו לקואליציה.
בציונות הדתית דורשים גם את הסדרת ההתיישבות הצעירה והעברת חוק "מרקם חיים", שמשמעו הכרזה משפטית על הקרקעות המועמדות להסדרה, מהלך שיאפשר לתושבים לקבל משכנתא לקניית בית. במפלגה רואים בהליך כזה צעד חשוב לשיפור מיידי בתנאי חייהם של תושבים, גם לפני הסדרה. עוד עלתה דרישה למנוע השתלטות פלסטינית על השטחים הפתוחים ביו"ש, באמצעות קידום החלטת ממשלה שתעגן תקציבים ותקנים לשימור שטחי C. ביהדות התורה הפתיעו כשביקשו אף הם – בהוראת האדמו"ר מגור – להגביר את האכיפה נגד בנייה הבלתי חוקית באזור, אף שלרוב הנושא אינו נכלל בסדר העדיפויות שלהם.
הנציגים החרדים ביקשו לדאוג להכנסת תקציב הישיבות לבסיס התקציב, ולהשוות את שכרם של עובדי ההוראה החרדים שאינם כלולים ברפורמת "אופק חדש" לשכר המורים בחינוך הכללי. הם ביקשו גם למצוא פתרון לזכאותם של תלמידי הישיבה להנחה בתחבורה הציבורית, כמו סטודנטים או חיילים.
הסעיף הבא הכלול בתביעותיה של יהדות התורה עשוי לעורר קשיים: תוספת תקציב משמעותית למערכות החינוך המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) בחינוך היסודי. המהלך עשוי להשפיע לא רק על מוסדות הלימוד החרדיים אלא גם על מוסדות פרטיים אחרים ובהם, למשל, כאלה המזוהים עם התנועה האסלאמית.
במכתב ששלחה תנועת נאמני תורה ועבודה לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו נטען כי "הדבר נראה לכאורה כעניין פנים־חרדי, אך תוצאותיו הרות אסון לחברה ולאיכות החינוך בישראל. כשמוסד הנחשב 'פרטי' יזכה לתמיכה תקציבית גבוהה, הקרובה לתמיכה שמקבל מוסד ציבורי המחויב לאחריות כלפי כלל הילדים, הדבר יחסל את יתרונות החינוך הציבורי".
מעבר לסוגיה החברתית, בתנועה מתריעים כי הגדלת תקצוב המוכש"ר תגדיל את תקציבי המוסדות הערביים שאינם ממלכתיים – קרי, מוסדות שאינם מכירים כלל במדינת ישראל – ובהם מוסדות הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ומוסדות שונים במזרח ירושלים שבחלקם התקיימה בעבר הסתה ממשית לאלימות, וחלק ממוריהם עסקו בכך בפועל. "מיותר לציין את ההשלכות הערכיות והביטחוניות" של צעד כזה, נאמר במכתב.
במפלגות החרדיות מתמקדים גם בקידום פתרון להסדרת מעמדם של בני הישיבות במסגרת חוק הגיוס שבוטל, ובביטול רפורמות של הממשלה הקודמת כגון פתיחת תחום הכשרות לתחרות שקידם השר מתן כהנא, הרפורמה בגיור, מיסוי הכלים החד־פעמיים והשתייה המתוקה, ורפורמת הטלפונים הכשרים שקידם שר התקשורת יועז הנדל, שהוקפאה בבג"ץ.
בש"ס דורשים לקבל לידיהם את תיק הדתות ואת ראשות הוועדה למינוי דיינים, ולקדם הקצאת תקציב עבור "כרטיסי המזון" שהתחייבו עליהם בקמפיין.
הציונות הדתית והסיעות החרדיות דורשות גם לגבש את זהות הרבנים הראשיים החדשים ולבטל את סעיף הנכד בחוק השבות, במטרה לצמצם את הזכאות לעלייה לישראל ולמנוע מתושבי חו"ל שהם דור שלישי ליהודים לעלות לישראל לפי החוק.
במהלך פגישתו של נציג סיעת נעם אבי מעוז עם צוות המשא ומתן של הליכוד הוא העלה את דרישתו להוציא את תוכניות הלימוד "האנטי־ציוניות והאנטי־יהודיות, שהוחדרו", כלשונו, למערכת החינוך, וכן לעמוד בראש ועדה חדשה שתעסוק ב"חיזוק זהותה היהודית של המדינה". מעוז טען שיפעל להשלטת סמכותה של הרבנות באמצעות חקיקה. "מי שתקבע את מנהגי התפילות בכותל המערבי לכל אורכו היא הרבנות הראשית – את זה צריך לקבוע בחקיקה", אמר. בליכוד טרם השיבו לדרישותיו.
