מי שמתעקש לראות במיעוט שיחות הברכה ממנהיגי מדינות שהגיעו עד כה אל יו"ר הליכוד בנימין נתניהו סממן לאיזה עתיד קשה של בידוד בינלאומי, צפוי ככל הנראה להתבדות. קודם כל, במונחים דיפלומטיים עוד אין כאן איזו שתיקה רועמת. בלוח הזמנים הפוליטי, הדברים עדיין מוקדמים: לא רק שהממשלה טרם יצאה לדרכה, גם המנדט להרכבתה עוד לא הוטל על מנהיג הליכוד. למרות זאת, ייתכן שאפשר ללמוד כמה דברים מזהות המברכים ואלו שנמנעו.
מי שכבר התקשרו בכל זאת לברך הם בדרך כלל בעלי אינטרס מדיני: ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס, שמסתכל בעיניים חרדות על היחסים המתחממים בין ישראל וטורקיה, ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי, שבתקופת לפיד כשר חוץ וראש ממשלה היחסים בין ישראל ומדינתו הצטננו, וראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שמוביל מדיניות אופוזיציונית להחלטות האיחוד האירופי נגד ישראל ואף הצטלם בטוויטר עם ספרו של נתניהו, בירך במזל טוב וציין כי "זמנים קשים דורשים מנהיגים חזקים".
ברשימה כלולים גם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שבביקורו בישראל צולם טובל רגליים בים יחד עם נתניהו. הוא כתב לו כעת כי הוא מצפה להמשיך במאמצים להעמקת השותפות בין הודו וישראל. גם ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת איטליה בירכה, אף שהיא מצידה קיבלה ברכות מממשלת לפיד רק לאחר הקמת הממשלה ולא מיד לאחר ניצחונה. מברך נוסף הוא נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שטענותיו כלפי מיעוט הסיוע הישראלי לארצו מוכרות ואשר כתב שהוא מקווה לפתוח דף חדש בשיתוף הפעולה עם ישראל.
אף ששגריר ארה"ב בישראל טום ניידס בירך בטוויטר ואף התקשר, בולטים בכל זאת בהיעדרם מרשימת השיחות שהתקבלו הנשיא ג'ו ביידן ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן. המערכת הפוליטית האמריקנית אמנם מחכה במתיחות לתוצאות בחירות אמצע הקדנציה מחרתיים, לקראת האפשרות שהרפובליקנים יהפכו לרוב בשני בתי הקונגרס, מה שצפוי להשפיע גם על החלטות בנוגע לישראל. אך נציין כי גם לאחר שנכנס ביידן לתפקידו והחל בסבב שיחות עם מנהיגים בינלאומיים, נדמה היה שהשיחה ממנו אל נתניהו מבוששת מלהגיע, אף שבסופו של דבר התקיימה שיחה ארוכה.
ההתעלמות מצד בלינקן בולטת יותר, בהתחשב בעובדה שהוא כן הרים טלפון בסוף השבוע ליאיר לפיד, וגם לאבו מאזן. על פי הודעת מחלקת המדינה, בשיחה עם אבו מאזן המזכיר "אישר מחדש את מחויבותנו לפתרון שתי המדינות. הדגיש את דאגתו העמוקה מהמצב בגדה המערבית – מהמתח הגובר, האלימות ואובדן חיי פלסטינים וישראלים, והדגיש את הצורך של כל הצדדים לעצור את ההתדרדרות". ההערכה והתקווה הישראלית היא שבלינקן העלה בפני אבו מאזן את ההתנגדות האמריקנית לצעד המתוכנן של קריאה באו"ם לפנות לבית הדין הבינלאומי לצדק נגד ישראל.
בתקופתו של דונלד טראמפ בבית הלבן, נדרשה לוליינות פוליטית לשימור תמיכתו המלאה יחד עם חוסר ניתוק קשר עם הצד הדמוקרטי. זכורה אותה שיחת טלפון ששודרה בשידור חי בין טראמפ לנתניהו בשלהי תקופתו של הנשיא הרפובליקני בבית הלבן, בה הוא דרש לשמוע מנתניהו האם "ג'ו היה עושה עבורו את אותו הדבר". נתניהו אמנם הצליח להתחמק מתשובה ישירה, אולם בהמשך כפי שעלה מהקלטות שפרסם העיתונאי ברק רביד, בכל זאת זעם עליו טראמפ.
בעת ביקורו בארץ בתחילת הקיץ, לחץ נשיא ארה"ב הנוכחי בחום את ידו של נתניהו. ההנחה היא גם כעת, למרות ההסתייגויות הקיימות, מדובר בשני מדינאים מנוסים בעלי היכרות ארוכה שתשרור ביניהם מערכת יחסים יציבה. השאלה האם במסגרתה יצליח נתניהו גם לקדם מטרות לאומיות דוגמת בנייה ביו"ש, אף שזו צפויה להיות לצנינים בעיני הממשל הקיים, מונחת לפתחו של מנהיג הימין הנבחר.
