זו הייתה מערכת בחירות מנומנמת למדי, על אף שנמשכה 124 יום מאז פיזור הכנסת, את האירועים הפוליטיים המסעירים אפשר לספור על כף יד אחת. הרי הם לפניכם:
איחוד גנץ סער, שריון אייזנקוט: 10 ביולי – 114 יום לבחירות
עשרה ימים אחרי היציאה לבחירות התרחש החיבור הצפוי אך המשונה בין בני גנץ לגדעון סער. חודש לאחר מכן מחליט גם הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט לקבל שיריון ברשימה ולהצטרף אליהם ולא ליאיר לפיד.
השלושה היו הראשונים לצאת לדרך ולכן ציפו לראות גרף של עלייה, אך הסקרים לא היו מעודדים. בהמשך ניסו להפוך את גנץ כחלק מקרב תלת ראשי על ראשות הממשלה מול לפיד ונתניהו. אי אפשר לדעת איך יסתיימו התוצאות, אבל במידה רבה הקמפיין של גנץ לא התרומם.
זה לא קרה רק באשמתו, גנץ מצא עצמו בין הפטיש לסדן, בין השמאל שמאשים אותו ברצון ללכת עם נתניהו לבין הימין שמאשים אותו במדיניות שמאל כלפי ההתיישבות ביו"ש והלחימה בטרור. במפלגה שואבים עידוד מתוצאות מערכת הבחירות הקודמת שהצליחו להביא 8 מנדטים על אף התחזיות שהמפלגה תיוותר מתחת לאחוז החסימה.
שקד והנדל מפרקים את "הרוח הציונית": 11 בספטמבר- 51 יום לבחירות
46 יום אחרי שנוסדה, וארבעה ימים לפני הגשת הרשימות לבחירות לכנסת מפלגת ‘הרוח הציונית’ של השרים יועז הנדל ואיילת שקד התפרקה. זה היה כבר דיברור: המסרים ההפוכים על ישיבה עם נתניהו, השוני בקהלי היעד והצניחה בסקרים, הביאו את השניים למסקנה כי עליהם להיפרד. לאחר הוויכוחים מי נפרד ממי, הנדל שכתב לפעילים ופרסם זאת בעיתון או שקד שהחליטה להתפצל ופרסמה הודעה לתקשורת, התוצאה היא כי שקד חברה ליוסי ברודני והוצבה בראשות הבית היהודי והנדל נותר מחוץ לחיים הפוליטיים.
לאחר הפיצול פעלה שקד לעשות פניית פרסה בחזרה לגוש, בהתנצלות ובקשת סליחה, בהסברים שונים, בראיונות במעוזי הימין הביבסטי ובכלל, לעמוד על כך שלא עזבה את הימין והיא חוזרת הביתה, אם רק תתנו לה צ'אנס. בשבועות הללו היא הותקפה מצד הליכוד ובציונות הדתית על כך שהיא שורפת קולות למחנה, ואם היא מבקשת להתנצל שקודם כל תפרוש, אך היא הודיעה כי היא "רצה עד הסוף". הסקרים לא העירו לה פנים עד הרגע האחרון והותירו אותה מתחת לאחוז החסימה, כולל בערב הבחירות.
הפיצול של הרשימות הערביות 16 בספטמבר- 47 יום לבחירות
דרמה של הרגע האחרון נרשמה כאשר בל"ד התפצלה מחד"ש ותע"ל, דקות לפני תום מועד סגירת הרשימות לכנסת. במידה ואחת או שתיים מהשלוש לא יעברו את אחוז החסימה תהיה לכךהשפעה למחנה נתניהו העשוי בסבירות גבוה ליהנות מבזבוז קולות במחנה היריב. גם לחתום על הסכם עודפים לא הצליחו הרשימות על אף שיכלו למקסם את קולות המגזר הערבי. הן לא הצליחו להגיע להסכמות, על רקע היריבות הקשה ביניהן, ונותרו ללא כלום.
בין המפלגות נוצר קרע של ממש: בחד"ש תע"ל האשימו את רע"מ שישתמשו בקולות שלהם להרכבת ממשלה עם נתניהו, ומצד שני הקצינו אמירות לאומניות אחרות בכדיך לגרוף קולות מבל"ד. במערכת הפוליטית רואים בפיצול המפלגות הערביות את המשתנה המשמעותי ביותר בבחירות הללו שיכול להכריע את תוצאות הבחירות.
פסק דין שקלי: 9 באוקטובר- 24 ימים לבחירות
בהחלטה מפתיעה הודיע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, על פסילת התמודדותו של חבר הכנסת לשעבר עמיחי שיקלי לכנסת ה-25 במסגרת רשימת הליכוד במקום ה-15. בליכוד ערערו לבית המשפט העליון שהפך את ההחלטה והתיר לשקלי להתמודד. אולם, ביקרות חריפה נשמע מצד שקלי וגורמים נוספים בליכוד כנגד "התערבות פוליטית".
כך או כך, גלגול האירועים גרם לתמיכה נוספת של אזרחים בשקלי ובליכוד שראו בכל ההתעמרות בו כניעה לעתירת מרצ. מאז שדרכו נסללה במפלגה, שקלי מסתובב בחוגי בית, והפך לחלק מהקמפיין, בין היתר זה שפונה למצביעים הסרוגים, יחד עם עידית סילמן, משה סעדה, יוסי פוקס ונוספים.
ההקלטה של סמוטריץ': 23 באוקטובר – 10 ימים לבחירות
יו"ר מפלגת הציונות הדתית נשמע תוקף את שותפו לגוש בנימין נתניהו על רקע הישיבה עם רע"מ בממשלה, וטען במילים חריפות כי הוא "שקרן בן שקרן". בהקלטה שפורסמה בכאן 11 נשמע סמוטריץ' תוהה: "הוא לא רצה ללכת עם רע"ם? רצה באבי-אביו".
המילים הקשות החריפו את היחסים בתוך הגוש ובין הצדדים הוחלפו האשמות נגד נתניהו שרוצה על ידי כך למשוך מסמוטריץ' ובן גביר מצביעי ליכוד שעברו אליהם. נתניהו מצידו מחה על "דברי הבלע" והחל לערוך קמפיין בהול על כך שהליכוד צריכה להיות גדולה מ'יש עתיד' כדי שלא תקבל המנדט להרכבת ממשלה.
מצד שני, ביחס הפנייה של המפלגה לימין הרך ומצביעי ימינה לשעבר, האירוע של ההקלטה מאד סייע לסמוטריץ', להוכיח שהוא לא ביביסט ונתניהו לא אצלו בכיס. אפשר לעמוד מלו ופתח פתח למצביעים שהמפלגה מנסה לפנות אליהם. בנוסף, מלבד המבוכה האישית ההקלטה לא השפיע במנדטים, ובסקרים המספרים שהעניקו למפלגה בין 12 ל-14 לא ירדו בעקבותיה.
