בימים סתוויים אלה, כאשר הרוחות סוערות סביב החלטת ממשלת הלייבור האוסטרלית לבטל החלטה קודמת שקיבלה ממשלה בראשות המפלגה המתחרה, להכיר בירושלים המערבית כבירת מדינת ישראל, נעים להיזכר כי בימים עברו הייתה זו דווקא ממשלה בראשות הלייבור שתמכה בהתלהבות בהקמת מדינת ישראל.
מאז ימי קרב באר־שבע, ב־17 בנובמבר 1917, שבו הביסה בריגדת הפרשים האוסטרלית את העות'מאנים וסילקה אותם מארץ ישראל, זוכרים בני הארץ את האוסטרלים לטובה. הם תמכו בתוכנית החלוקה המעניקה בית לאומי ליהודים, והצביעו בעד החלטה 181 של האו"ם, שהעניקה אישור רשמי להמלצה זו. שר החוץ האוסטרלי דאז, הרברט אבוט, היה מהראשונים שהכירו בישראל, חרף לחצים כבדים מצד בריטניה להימנע בהצבעה. מאז זוכה ישראל לתמיכה כללית של אוסטרליה, אבל תמיכה זו מקבלת את ביטויה יותר במחוות דיפלומטיות מאשר בפעולות ממשיות.
75 שנה מאוחר יותר, נשמעות מכיוונה של מדינת היבשת הדרומית זמירות אחרות. לאחר שראש הממשלה מהמפלגה הליברלית, סקוט מוריסון, עורר בדצמבר 2018 סערה כשהכריז כי מדינתו מכירה במערב ירושלים כבירת ישראל, כפי שכבר עשו 12 מדינות נוספות, כעת, בצעד מהיר וכמעט חשאי, הפכה ממשלת הלייבור הנוכחית בראשות אנתוני אלבניזי את ההחלטה. מה שהתחיל במחיקת שני משפטים מאתר האינטרנט של משרד החוץ והמסחר, הפך להחלטה רשמית של הקבינט אחרי שאותה מחיקה נחשפה בעיתון הגרדיאן הבריטי.
הצעד התקבל בקרב הקהילות היהודיות במדינה באכזבה מהולה במבוכה, במיוחד משום ששרת החוץ פני וונג התקשרה אחרי פרסום הידיעה לאחד ממנהיגי הקהילה במלבורן. "אין לך מה לדאוג, המדיניות לא השתנתה", הבטיחה לו. כעבור יממה התברר כי לא היה בכך אמת.
"קרוב לוודאי שראש הממשלה עשה לה Overruling (החליט מעל ראשה, מ"ט)", אומר לנו ג'רמי ליבלר, נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה (ZFA) בשיחה ממלבורן. "הוא עשה זאת במהירות רבה, באופן מוזר ביותר, בלי התייעצות או דיונים, כאילו זה הדבר שעומד בראש סדר העדיפויות. ההחלטה הקודמת התקבלה באופן לגיטימי ביותר, ושמרה על האיזון בין הדעות השונות לגבי ירושלים. זה היה הדבר הנכון לעשותו".
בהחלטה הקודמת, של ממשלת מוריסון, נאמר כי לצד ההכרה במערב ירושלים כבירת ישראל, "אוסטרליה מחויבת לפתרון שתי המדינות שבו ישראל ומדינה פלסטינית עתידית מתקיימות יחד, בשלום וביטחון, בגבולות בינלאומיים מוכרים". זוהי העמדה הידועה של ממשלת אוסטרליה, שלגביה שורר קונצנזוס דו־מפלגתי. "העיתוי והתהליך של ההכרזה על ההחלטה הזו שלחו מסר מצער מאוד לישראל, שהיא בעלת ברית קרובה וחשובה של אוסטרליה. הדבר יגרום לטינה עמוקה בקרב הקהילה היהודית באוסטרליה", מוסיף ליבלר.
ג'רמי ליבלר, נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה: "כל מדינה רשאית לקבוע היכן בירתה. כשהממשלה הקודמת הכירה במערב ירושלים היא זיהתה את המציאות בשטח"
מה בדיוק קרה שם? האם הממשלה החדשה, שהחליפה את ממשלת הליברלים של מוריסון שהובסה בבחירות האחרונות, הפכה לאנטי־ישראלית? האם מפלגת הלייבור האוסטרלית מנסה לחקות את אחותה הבריטית ולגבש מדיניות נוסח קורבין?
"ההחלטה אינה אנטי־ישראלית", קובע ליבלר. "אלבניזי ומפלגת הלייבור האוסטרלית אינם אנטי־ישראלים. אדרבה, לפני הבחירות הוא הצהיר בהבלטה כמה פעמים שישראל אינה מדינת אפרטהייד ואיננה מבצעת טיהור אתני (כפי שטוענים חוגים אנטי־ישראליים ואנטישמיים מוצהרים, מ"ט). הוא עמד בתקיפות נגד ההגדרות האלה. אנחנו לא חייבים להסכים בכל נושא, אבל ההחלטה הזו מאכזבת במיוחד בגלל הסמליות שבהצהרה ובגלל העובדה שאוסטרליה אינה מתערבת בהחלטותיהן של מדינות ריבוניות אחרות על הבירה שלהן. שום מדינה אינה נחשפת להתערבות כה בוטה בהחלטותיה. הרי הכרזת מוריסון לוותה בהצהרה נוספת, שלפיה היא אינה מנוגדת לפתרון שתי המדינות. נאמר שם שמזרח ירושלים הוא חלק מהמשא ומתן כבירת המדינה הפלסטינית בעתיד. בזמנו, היו כאלה שהמשפטים הנוספים האלה אכזבו אותם. מה גם שהממשלה לא הכריזה כמו טראמפ שירושלים כולה היא בירת ישראל".
במשך השנים ידעו יחסי ישראל־אוסטרליה עליות ומורדות. ראשי ממשלה כמו ג'ון הווארד או ג'וליה גילארד היו תומכי ישראל מובהקים. לעומתם בוב קאר, מי ששימש ראש ממשלת ניו סאות' ויילס (המדינה הוותיקה והמאוכלסת ביותר ביבשת) הפך את עורו מידיד ישראל לפטרון לשכת ידידי פלסטין בלייבור. ב־1987 דחתה אוסטרליה את החלטת האו"ם שהשוותה בין הציונות לגזענות, אך באותה שנה ממש ביטלה את ביקורו של שר המסחר והתעשייה אריאל שרון, בגלל לחצים מצד תומכי אש"ף במדינה.
ב־2017, במסגרת ועידת מפלגת הלייבור, הצליח שר החוץ בוב קאר להעביר הצעה שביטאה תמיכה בלי תנאי במדינה פלסטינית ובכך סטתה מהגישה המסורתית שקראה לפתרון הסכסוך באמצעות משא ומתן והסכמה הדדית, אך שנה לאחר מכן הצביעה המפלגה בעד העברת השגרירות האוסטרלית מתל־אביב לירושלים וקראה לעצור את הסיוע הכספי לרשות הפלסטינית עד שתפסיק לשלם קצבאות למשפחות אסירים פלסטינים. את ההצעה יזם פלג צעירי המפלגה והיא זכתה לתמיכה של 43 נציגים, לעומת 31 שהתנגדו. אולם שרת החוץ של אוסטרליה ג'ולי בישופ הודיעה כי ההחלטה לא תיושם.
ואז הגיע סקוט מוריסון. בדצמבר 2018 הופיע מוריסון בעצרת בחירות לפני אחד מהארגונים היהודיים בסידני, והפך את אוסטרליה לאחת המדינות הבודדות שהכירו רשמית במערב ירושלים כבירת ישראל. "ממשלת אוסטרליה החליטה שאוסטרליה מכירה כעת במערב ירושלים, מקום מושבם של הכנסת ומוסדות השלטון, כבירת ישראל. אנחנו מצפים להעביר את השגרירות שלנו לירושלים המערבית כשהדבר יהיה מעשי, אחרי שייקבע הסדר סופי". מוריסון אמנם הדגיש שהממשלה תכיר גם במדינה פלסטינית עתידית ובבירתה במזרח ירושלים לאחר שיושג הסדר על פתרון שתי המדינות, אבל גם זה לא הרגיע את מתנגדי ישראל.
לא בכדי נשא מוריסון את הצהרתו בנאום לפני ארגון יהודי. היה זה במהלך מערכת בחירות מחוזיות, והיה ברור שהדברים נאמרו כדי לסייע לבחירתו של מי שהיה שגריר אוסטרליה בישראל, דיוויד שארמה. הניסיון נכשל ושארמה נוצח, אבל בתודעה האוסטרלית הדבר התקבל כסחריר בחירות או כניסיון לעשות מעשה טראמפ כדי לצבור נקודות. עם זאת, מוריסון נחשב ידיד גדול של ישראל. באותו נאום האשים את האו"ם באנטישמיות, וקבע שההתמקדות המוטה והבלתי הוגנת בישראל אינה מועילה למאמצים לבנות שלום ויציבות. "העצרת הכללית של האו"ם היא כעת המקום שבו מתאנים לישראל ביותר, מאחורי שיח זכויות האדם מסתתרת אנטישמיות", אמר.
שגרירת אוסטרליה במוסדות האו"ם בז'נבה, אמנדה גורלי, הסכימה עם הטיעון האמריקני שלפיו מועצת זכויות האדם של האו"ם מביעה "ביקורת לא מידתית על ישראל", וציינה שממשלת אוסטרליה תנסה לנקוט גישה מאוזנת. "העיקרון המנחה של אוסטרליה יהיה קידום השלום", אמרה גורלי ביוני. "הסתכלות על הסכסוך מנקודת מבט אחת לא תשיג את המטרה הזו".
הסערה רק החלה. מנהיג האופוזיציה, ביל שורטן, אמר כי החלטת הממשלה היא "נסיגה משפילה" מהמדיניות האוסטרלית המסורתית והודעת בחירות נמהרת, והאשים את ראש הממשלה בכך שהוא מציב את "האינטרס הפוליטי שלו לפני האינטרס הלאומי שלנו". גם מי שהייתה אז דוברת לענייני החוץ של הלייבור, פני וונג, תיארה זאת כ"צעד פזיז" ומסוכן, ואמרה שמוריסון מנסה להציל את עצמו מתבוסה בבחירות. "וונג אכן מיהרה להודיע כי כאשר הלייבור יחזור לשלטון ההחלטה תבוטל, אבל היא לא חזרה על כך מאז, אף שבינתיים כבר היו שתי מערכות בחירות. זה מוזר מאוד", אומר ליבלר.
ההצהרה של מוריסון התקבלה במחאות עזות ובהפגנות שערכו במלבורן ובסידני גופים פלסטיניים ואנטי־ישראליים. גם באגף השמאל הקיצוני במפלגת הלייבור נשמעו קריאות להגברת החרם על ישראל. ראש הממשלה לשעבר מטעם הלייבור, קווין ראד, צייץ כי הודעתו של מוריסון היא "החלטה פוליטית מושחתת של ראש ממשלה כושל לפייס את ממשלת ישראל הימנית הקיצונית ואת השדולה הימנית הקיצונית באוסטרליה". ראד אף הזכיר את חיסול איש חמאס מחמוד אל־מבחוח בדובאי ב־2009, תוך שימוש של אנשי המוסד בדרכונים אוסטרליים מזויפים. ויויאן פורזסולט, דוברת ארגון "יהודים נגד הכיבוש" בסידני, בירכה על כך שמוריסון הסתפק בהצהרה ולא העביר מיד את השגרירות לירושלים, וכינתה זאת "נסיגה מבורכת מהצעה לא שקולה שהוכרזה בלהט הבחירות".
ההתקפות על מוריסון מצד הלייבור עסקו כמובן גם בנושאים פנימיים, ובהם החלטותיו למנות את עצמו לכמה תפקידי שר, ובהם שר הבריאות ושר הכלכלה והתשתיות, בלי לקבל את אישור הפרלמנט או ליידע את הציבור. ייתכן שצעדים אלה הביאו לתבוסתו לאלבניזי, שמתח עליו ביקורת נוקבת. "ממשלת אוסטרליה אינה איזה מועדון פוטבול מקומי. היינו מגחכים אילו היה מדובר במדינה לא דמוקרטית ולא בנו", אמר.
השגריר שמע מהתקשורת
הלחץ מצד האגף השמאלי בלייבור נשא פרי אחרי חילופי השלטון ועליית המפלגה לשלטון. ועידת הלייבור החליטה לפני יותר משנה, עוד בהיותה באופוזיציה, להכיר במדינה פלסטינית, אבל גם אחרי הניצחון בבחירות ב־2022, הממשלה נמנעה מליישם את ההחלטה. עוד לפני הבחירות הכריזה המפלגה על מדיניותה השונה בעניין ירושלים. "אנחנו תומכים בתפיסתה של הקהילה הבינלאומית, שלפיה עתידה של ירושלים צריך להיות מוכרע בידי הצדדים המעורבים בסכסוך במזרח התיכון במסגרת המשא ומתן לשלום", נמסר מהמפלגה לוועד המנהל של יהדות אוסטרליה, שערך סקר בקרב המפלגות הגדולות במדינה על עמדתן בסוגיה זו. "מפלגת הלייבור אינה תומכת בהכרה חד־צדדית בירושלים כבירת ישראל, ובכוונתה להפוך את ההחלטה הזו לאחר שתרכיב את הממשלה".
אבל גם אחרי שהדבר נעשה, הממשלה נמנעה מלתת פומבי לביטול ההכרה במערב ירושלים, עד שמישהו בגרדיאן הבריטי גילה את דבר מחיקת שני המשפטים מאתר האינטרנט, ומיהר לצייץ את הדבר שנשמר משום מה בסוד. אפילו שגריר אוסטרליה בישראל, פול גריפיתס, לא עודכן בשינוי והופתע לשמוע עליו מהתקשורת. השאלות שהפנו עיתונאים למשרד החוץ הניעו את אלבניזי לכנס בדחיפות את הקבינט לקבל החלטה. על פי ה"סידני מורניג הרלד", מדובר בעובד ציבור נלהב שעדכן את אתר משרד החוץ כך שישקף את עמדתה המוצהרת של הממשלה, לפני שהקבינט קיבל החלטה או הודיע על שינוי במדיניות.
נראה שוונג שמרה על הסודיות כדי למנוע מהאופוזיציה לקום נגד ההחלטה ולגייס את הקהילה היהודית למאבק. השגרירים בתל־אביב ובקנברה מודרו ממנה, אולי גם כדי למנוע שיחת טלפון בין ראש הממשלה לפיד לעמיתו אלבניזי, שבהן היה לפיד מבקש לדחות את ההחלטה כדי לא לפגוע בו שבועיים לפני הבחירות.
עיתוי ההחלטה גרם להרמת גבה בקרב מנהיגי הקהילות היהודיות. רובם מעריכים כי הרקע לכך הוא לחץ כבד מצד השמאל הקיצוני בלייבור, כמו גם של ארגוני הירוקים ומפלגות עצמאיות בפרלמנט, לקרר את היחסים עם ישראל וליישם את ההחלטה שקיבלה ועידת המפלגה כשהייתה באופוזיציה, להכיר במדינה פלסטינית. המובילים של הכיוון הזה היו שרי החוץ לשעבר בוב קאר וגארת' אוונס. יש המאשימים את ממשלות ישראל שלא דאגו לטפח את היחסים עם הלייבור כשהיה באופוזיציה, ולא דאגו להתמודד עם הקולות הקיצוניים שהלכו וצמחו במפלגה. עם זאת, ההערכה היא כי ראש הממשלה אלבניזי ושרת החוץ וונג, שמעולם לא הפגינו אהדה מיוחדת לישראל, לא ירצו להקצין את עמדותיהם עד כדי הכרה במדינה פלסטינית. הצעד שנקטו נועד להפיס את דעתם של אנשי האגף השמאלי הקיצוני במפלגתם.
לאחר שהדברים פורסמו מיהר רה"מ לפיד להגיב, אפשר לומר בפזיזות, שמדובר בהחלטה שנבעה מדיווח שגוי בתקשורת והביע תקווה שבעניינים אחרים ממשלת אוסטרליה מתנהלת יותר ברצינות. "העיתוי, ערב הבחירות בישראל, לא היה מכוון", אומר ליבלר. "העניין דלף וגרם לממשלה לקבל החלטה במהירות. הטעות הייתה בהדלפה, לא בידיעה עצמה.
"הקהילות היהודיות באוסטרליה מביעות אכזבה מרה", הוא מוסיף. "לממשלה לא יהיה נוח לשמוע את הביקורת החריפה. ההחלטה גם פוגעת בהשגת פתרון שתי המדינות; הרי כל מדינה ריבונית אחרת רשאית לקבוע את מיקומה של בירתה, ואין להתייחס לישראל אחרת. כשהממשלה הקודמת הכירה במערב ירושלים כבירת ישראל היא זיהתה את המציאות בשטח – דבר שכל ראש ממשלה אוסטרלי מכיר בו כשהוא בא לביקור ונפגש עם ראש ממשלת ישראל ומבקר בכנסת. הרי בכל הצעה לפתרון הסכסוך מערב ירושלים תישאר בירת ישראל, וההכרה בכך אינה קובעת בשום אופן מראש את תוצאות המשא ומתן. לראיה, ההחלטה היום התקבלה בברכה על ידי חמאס – ארגון שממשלת אוסטרליה הגדירה ארגון טרור. הדבר הזה מצד עצמו אמור לגרום לממשלה לחשוב שוב. ההחלטה היא בגדר מתן פרס למי שמסרב להכיר במציאות בשטח ולנהל משא ומתן ליישוב הסכסוך".
פרס לחמאס
ההחלטה זכתה לסיקור נרחב בעיתונות האוסטרלית ולמאמרי פרשנות, אם כי לא תפסה את הכותרות הראשיות. הפרשן מתיו נוט פרסם מאמר ביקורת חריף על המהלך ב"סידני מורנינג הראלד", וכתב כי הדרך המבולבלת והמביכה שבה הוא בוצע הפכה משימה מאתגרת למזיקה במיוחד. "הבעיה העיקרית אינה בשינוי המדיניות אלא בעיתוי", קבע נוט. "ההחלטה גרמה מבוכה לקואליציית השמאל השברירית בישראל שבועיים לפני הבחירות, והדבר חריף במיוחד על רקע פרסומו בחג שמחת תורה היהודי. שגרירות ישראל הייתה סגורה, ושיחות הטלפון של וונג הגיעו ישר לתא הקולי. ממשלת ישראל יכולה לחוש אכזבה מכך שאיש לא התייעץ עימה לפני ההחלטה". בעיתון "דיילי אדוורטייזר" הדגיש פרנק צ'אנג כי "ישראל טרקה את הדלת על ההחלטה האומללה, כהגדרתה, של אוסטרליה לבטל את הכרתה במערב ירושלים כבירת המדינה, בעוד ארגון הטרור חמאס הגדיר זאת כ'צעד בכיוון הנכון'".
מייקל דנבי, חבר פרלמנט לשעבר מטעם הלייבור, ביקר את ההחלטה בריאיון טלוויזיוני. "תארו לכם שאנשים יאמרו שהבירה שלהם היא מלבורן ושהם אינם מכירים בקנברה משום שהם לא אוהבים את המדיניות האוסטרלית בענייני חוץ וביטחון. הרי אלה שטויות".
לעומת זאת, מומחה למזרח התיכון בשם רוג'ר שנהאן, שיבח את ההחלטה ב"דיילי טלגרף" של סידני. לדבריו, "החלטת מוריסון לא הייתה קוהרנטית מבחינה אינטלקטואלית, והפכה את אוסטרליה ליוצאת דופן מבחינה בינלאומית. הממשלה החדשה צדקה כאשר הפכה את ההחלטה על פיה".
הגרדיאן האוסטרלי הקדיש את אחת מכותרותיו הראשיות לתגובות הקהילה היהודית. על פי הדיווח, "מנהיגים בקהילה אמרו שהם 'הוכו בסנוורים' מהחלטת ממשלת אלבניזי לבטל את ההכרה במערב ירושלים כבירת ישראל, והם מתארים את הטיפול בנושא 'עלוב' ו'מיותר'", ציטט העיתון.
מנכ"ל הפורום המשפטי הבינלאומי העוסק בזכויות אדם, האוסטרלי לשעבר עו"ד ארסן אוסטרובסקי, פרסם השבוע מאמר ב"ישראל היום" ובו הגדיר את המהלך "בגידה אוסטרלית בישראל ותקיעת סכין בלב המדינה היהודית". "קנברה בירת אוסטרליה הוגדרה כך רק ב־1913", הזכיר אוסטרובסקי, "ואילו ירושלים היא בירת העם היהודי כבר 3,000 שנה, מאז ימי דוד המלך".
