"נראה אותם עכשיו, את הסאטמער'ס", התלהב בן שיחי, חרדי מבוגר המשתייך לאחת הקהילות הירושלמיות השמרניות. "כל השנים הם נתנו לנו עצות איך להתמודד עם הציונים, התסיסו את האווירה ואמרו לנו לא להתפשר. נראה אותם עכשיו שורפים פחים ומפגינים בבורו־פארק". השיחה הקצרה הזו העניקה לי צוהר מרתק לתחושות המורכבות של בני היישוב הישן הירושלמי כלפי עמיתיהם הקנאים שמעבר לים. במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל הרבתה חסידות סאטמר, הקהילה האנטי־ציונית העשירה והמבוססת, להתערב ממקום מושבה המרוחק והבטוח ביחסי החרדים הישראלים מול המדינה, כאשר פטרונותה הכלכלית הופכת אותה לבעלת הדעה. כעת, כאשר מתברר כי לדוד סם בגרסתו החרדית יש צרות דומות משל עצמו, החברים במאה שערים מתקשים להחניק חיוך של שמחה לאיד. אם תרצו, כמו רווקה שמגלה כי אחותה הנשואה, שמרבה לחלק לה עצות ולבקר את בחירותיה, מתמודדת עם קשיי זוגיות משל עצמה.
ב־11 בספטמבר האחרון, יום השנה למתקפת הטרור המפורסמת, בחר ה"ניו יורק טיימס", החשוב שבעיתוני ארה"ב, להקדיש את כותרתו הראשית לכתבה נרחבת, חריגה באורכה, העוסקת בסוגיית החינוך החסידי בארה"ב. מסקנתו של התחקיר המקיף, שנפרס על פני יותר מארבעה עמודי ברודשיט גדולים והתבסס על שיחות עם מאות מרואיינים ועל שפע של נתונים, הייתה ברורה: מוסדות החינוך החסידיים לילדים ולנוער, תלמודי התורה והישיבות, אינם מעניקים לתלמידיהם את ההשכלה הבסיסית הנדרשת לפי החוק. העיתון הוסיף ותיאר את השלכותיו של המצב הזה, כאשר על פי העיתון, היעדר ההשכלה גורם לקשיים בתעסוקה ולעוני בחברה החסידית. נושאים נוספים שעלו בתחקיר הם טענות על אלימות מורים כלפי תלמידים, אי־סדרים כספיים והיעדר פיקוח על התקציבים שהמוסדות הללו מקבלים אף שאינם עומדים בדרישות החוק.בצעד יוצא דופן, שבתוך הקהילות החרדיות יש מי שראו בו מהלך מתריס ומתנשא, פורסם באתר העיתון תרגום של התחקיר ליידיש, כדי שהחסידים, שכפי הנטען בכתבה שליטתם באנגלית נמוכה, יוכלו לקרוא אותו בשפתם. הכתבה עוררה סערה גדולה בעולם החרדי בארה"ב, והעיתונות המגזרית והפורומים האינטרנטיים אינם חדלים לעסוק בנושא.העיתוי של הכתבה לא היה מקרי. יומיים לאחר פרסום הכתבה מעוררת ההדים נחתה על הקהילות החרדיות מכה נוספת, והפעם מכיוון הרשויות: משרד החינוך של מדינת ניו־יורק פרסם שורה של תקנות חדשות, שמטרתן לאכוף את לימודי ההשכלה הבסיסיים שנקבעו בחוק, באמצעות צעדים מפורטים וממשיים שעל בתי הספר לנקוט.בעבור רבים מהחרדים בארץ, החדשות הללו התקבלו בהפתעה גמורה. בעיני רוחם אמריקה היא "מלכות של חסד", כזו שמעניקה חופש דת לאזרחיה היהודים, ושכמעט לא התרחשו בה מאבקי דת מול הרשויות. זאת ועוד: הם רגילים לחשוב על החרדיות האמריקאית כעובדת, עשירה ומבוססת. הנתונים המצביעים על כך שהחרדים בארה"ב עניים יחסית לשאר האוכלוסייה, רחוקים מתודעתם. היטיב להגדיר זאת בציניות אחד הכותבים באתר חרדי: "אני קורא וקורא, ואיני יודע את נפשי. כל ימי חיי בעיה"ק ירושלים תובב"א, בין שכונת נחלאות ובין מאה שערים ובין שכונת הבוכרים ובין שערי חסד, שמעתי דבר אחד ויחיד: הירושלמים מסכנים, והאמריקאים עשירים. מאושרים. עושים חיים. יש להם עולם הזה מושלם, לא חסר להם דבר. ולפתע פתאום אני קורא כי ממש נורא ואיום. בעיות על בעיות. אחינו האמריקאים דומעים ובוכים על מר גורלם. קדשו צום קראו עצרה, אויה להם".
בתזמון מקרי אך מושלם, הדיווחים מארה"ב השתלבו עם ויכוח דומה שהסעיר באותם ימים ממש את החברה החרדית בישראל ולא רק אותה. נכונותו של האדמו"ר מבעלז להכניס לימודי ליבה למוסדות החינוך של הקהילה תמורת הרחבת התקצוב ממשרד החינוך, נתקלה בהתנגדות חריפה מצד הרבנים הליטאים וכמעט הביאה להתפצלות מפלגת יהדות התורה. המשבר נמנע ברגע האחרון לפני הגשת הרשימות לכנסת, בין השאר בעקבות הבטחתו של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו כי אם וכאשר יקים קואליציה הוא יגדיל את התקציב למוסדות בעלז גם ללא לימודי ליבה. התקשורת הישראלית התמלאה במאמרי ביקורת ואכזבה מצד מי שקיוו כי מהפכה חרדית־חינוכית בדרך. אך אם ילדים שגדלים באמריקה אינם לומדים אנגלית, מה לנו כי נלין על ילדי בעלז בארץ הקודש? כך קרה ששאלת ההשכלה החרדית והיעדרה הציתה דיון חרדי אוניברסלי שחוצה את הקהילות בארץ ובחו"ל, ומשפיע על יחסיהן עם הרשויות.
הכתבה המלאה תפורסם מחר (ו') במוסף "שבת" של מקור ראשוןשבת שבת, גיליון 1314
