חברי הקבינט המדיני ביטחוני הסמיכו אמש את יאיר לפיד, בני גנץ ונפתלי בנט לקבל החלטות על אופן הפעולה במקרה של הסלמה ביטחונית בצפון בעקבות הפיצוץ במו"מ על הגבול הימי. עוד לפני כן הנחה שר הביטחון גנץ את צה"ל להיערך לתרחיש של הסלמה, בהתקפה ובהגנה, לנוכח "התפתחויות במשא ומתן על הגבול הימי".
קו המצופים שמתח צה"ל לאורך חמשת הקילומטרים הקרובים לחוף על קו מספר 1, קו הגבול הצפוני ששרטטה ישראל מראש הנקרה לאחר הסכם המים הכלכליים עם קפריסין, היה אמור לזכות בהכרה בהסכמה ובערבות אמריקנית לפי טיוטת ההסכם – זאת אף שהשטח הימי הכלכלי בין המשך קו 1 לקו 23, הדרומי יותר, היה אמור להשתייך ללבנון. עם זאת, לבנון חלקה על הגדרתו של קו המצופים כסימון הגבול, וביקשה להגדירו אחרת כך שמעמדו לא יתקבע. ישראל רואה צורך ביטחוני בעיגון מעמדו של קו המצופים.
גורם מדיני בכיר הבהיר אתמול ש"ישראל תפיק מאסדת כריש גז ברגע שהדבר יהיה אפשרי. אם חיזבאללה או מישהו אחר ינסו לפגוע באסדת כריש או לאיים עלינו, המשא ומתן על הקו הימי ייפסק לאלתר וחסן נסראללה יצטרך להסביר לאזרחי לבנון מדוע אין להם אסדת גז ועתיד כלכלי". בה בעת, הנחיית שר הביטחון מרמזת על חשש ישראלי שהפעלת כריש תגרור תגובה תוקפנית מלבנון ומחזבאללה.
בלבנון הביעו אופטימיות על אף ההודעה הישראלית בדבר המשא ומתן על דחיית ההשגות, וגורם בלשכת הנשיאות בביירות אף העריך שההסכם ייחתם בסופו של דבר ללא בעיות. לדבריו ישראל דחתה כמה מן הסעיפים בהסכם, אך לא את כולו. הוא הוסיף כי הסירוב נעשה לצורכי הבחירות בישראל בלבד, ולא צפוי להשפיע על ההסכם. הצעד אף נועד, לטענתו, לשמור על כבודה של ישראל – מכיוון שלבנון השיגה את מבוקשה במשא ומתן.
סגן יו"ר הפרלמנט הלבנוני, אליאס בו סעב, מרכז את המשא ומתן מטעם לבנון ומצוי בקשר עם המתווך האמריקני הוכשטיין. הוא אמר שרק 10 אחוזים מההסכם נותרו בלתי פתורים, וכי הצדדים עובדים עליהם.
נשיא לבנון מישל עאון ציין אתמול שההערות שהעבירה לבנון על הסכם הגבול הימי עם ישראל מבטיחות את זכויותיה של ביירות לקדוח במים הכלכליים שלה. בעיתון אל־אח'באר נכתב כי אחת ההערות הלבנונית כוללת דרישה להוציא מהסכם רישום הגבולות את המגבלה האמריקנית על חברות שיעבדו בשדות הלבנוניים.
לדברי מקורות המעורים בפרטי ההסכם, האמריקנים ביקשו שרק גופים וחברות שאינם נתונים תחת עיצומי ארה"ב יוכלו להשתתף בקידוחי הגז. ביירות דרשה לשנות את הסעיף כך שרק עיצומים בינלאומיים ימנעו השתתפות בעבודות הקידוח.
לטענת המקורות, רוב ההערות של לבנון מקובלות על האמריקנים. כמה מכשולים נותרו עדיין, ובעיקר בכל הקשור לעבודות שמעוניינת ביירות לערוך במאגר צידון. בלבנון סירבו לקשור את התחלת העבודה בשדה להסכם עם ישראל, בדומה לדרישה הישראלית המקבילה באשר לשדה הגז כריש.
במסיבת עיתונאים אתמול אמר ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי שלהסכם "יש חשיבות אסטרטגית, והוא נמצא על סף השלמה. אישית, אני שמח על שתי נקודות: האחת היא שלבנון נמנעת ממלחמה ודאית באזור, והשנייה היא האחדות הלבנונית וההבנה שלפיה כאשר יש החלטה מאוחדת אנו יכולים להגיע לעמדה שאנחנו רוצים".
"קו 1" הישראלי המקורי | "קו 23" הלבנוני המקורי (2010) | "קו 29" הלבנוני המורחב (2020)
