פורום קהלת וארגון לביא הגישו היום (ב') עתירות לבג"ץ נגד הסכם חלוקת המים הכלכליים בין ישראל ללבנון, אשר על פי הדיווחים אמש נמצא כבר בישורת האחרונה. בעתירת פורום קהלת נטען בין היתר כי חתימה על הסכם שכזה מחייבת עריכת משאל עם, על פי חוק יסוד משאל עם. עוד נטען בעתירה כי ממשלת ישראל איננה מוסמכת להתחיל במהלכים לקראת אישרור ההסכם, בלי עריכת משאל עם או נקיטה בצעדים חלופיים המוגדרים בחוק.
בעתירה שהוגשה על ידי ארגון לביא באמצעות עו"ד יצחק בם, נטען כי כל עוד בישראל מכהנת ממשלת מעבר לא ניתן לחתום על כל הסכם שהוא ביחס לקביעת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים.
העתירות הוגשו בעקבות הפרסום לפיו ממשלת ישראל הגישה לממשלת לבנון את הצעתה הסופית ביחס לקביעת הגבול הצפוני של האזור הכלכלי הבלעדי שלה. זאת, במסגרת המשא-ומתן בתיווך אמריקני שמקיימות ישראל ולבנון על הגבולות של האזורים הכלכליים של כל אחת מהן במי הים התיכון, ולאחר שנודע כי ממשלת לבנון הקשיחה את עמדותיה וכי ממשלת ישראל הסכימה ללכת כברת דרך עבורה.
לפי העתירה, הודיע ראש הממשלה לפיד כי לפי עמדת הייעוץ המשפטי ההסכם הנרקם אינו מצריך את אישור הכנסת, בזמן שבישראל שונתה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שחייבה להניח הסכמים בינלאומיים על שולחן הכנסת. אלא שלטענת הארגון, "כאשר מדובר בממשלת מעבר, עליה להימנע מחתימה ומאישרור הסכם בינלאומי כה חשוב, או מקביעה של גבולות האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים, לפחות עד אשר יונח הוא על שולחנה של הכנסת שתיבחר ויזכה לאישורה."
"בהקשר זה, מזכיר ארגון לביא כי בעבר כבר דנו שופטי בג"ץ בסוגיה של ניהול משא ומתן מדיני על-ידי ממשלת מעבר וקבעו כי "מן הראוי שהביקורת על הכרעותיה של הממשלה היוצאת תיעשה בכנסת"; עוד נכתב על ידי השופטים כי "העיקרון הפרלמנטרי של פיקוח הכנסת על ראש-הממשלה ועל הממשלה ממשיך להתקיים גם בזמן כהונת ממשלת מעבר״ בנוסף מוזכר בעתירה, כי בג"ץ קבע שהפיקוח על עניינים מדיניים, כפי שגם נקבע בשעה שראש הממשלה לשעבר ברק ניהל משא ומתן בשלהי כהונתו על נסיגה מהגולן, אמור להיעשות על-ידי הכנסת ולא על-ידי בית-המשפט."
בהמשך לטענה כי יש להביא לכנסת את ההסכם, מוסיף הארגון כי "מכיוון שמדובר בממשלת מעבר שאינה זוכה באמון הכנסת – וככזו סובלת מגרעון בלגיטימציה הדמוקרטית – היא אינה רשאית לבצע צעדים בלתי הפיכים שיכבלו את הממשלות שתבואנה אחריה." לפי העתירה, "חתימה על הסכם, או מתן התחייבות של הממשלה, או קבלת החלטה על ידה, ביחס לגבול האזור הכלכלי הבלעדי הישראלי, גם בלא אשרור הסכם או התחייבות על-ידי הממשלה, עלולה להוות צעד בלתי הפיך – קל וחומר, אשרור ההסכם בידי ממשלה״
שופט בית המשפט העליון הורה למדינה להגיב על שתי העתירות עד ל-27 באוקטובר. כזכור ארגון לביא ועו"ד יצחק בם היו אלו שעתרו לבג"צ נגד מינוי השופט בדימוס מזוז לועדה למינוי בכירים והביאו לביטול המינוי.
