כ-1,400 שנים לאחר שהוסתרו בתוך קיר, לפני שבעליהם נס על נפשו, נחשף אוצר של 44 מטבעות זהב בחפירת רשות העתיקות בשמורת הטבע נחל חרמון. הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו לאחרונה מספקים לחוקרים עדות לרגע דרמטי בתולדות הארץ – כיבוש האימפריה הביזנטית הנוצרית בידי בית אומיה המוסלמי. "מי שטמן את המטבעות בתוך קיר כנראה נס על נפשו בתקווה לחזור ולאסוף את רכושו, אך לא זכה לכך", העריך היום (ב') ארכיאולוג רשות העתיקות, ד"ר יואב לרר.
מטמון הזהב, שמשקלו כ-170 גר', נחשף באתר הבניאס במסגרת חפירת הצלה שמתנהלת במתחם, כהכנה לחיבור אתר מקאם נבי ח'דר, המקודש לדרוזים, לרשת החשמל. בעת חשיפת המתחם, החוקרים איתרו אותו בבסיסו של קיר בנוי אבני גזית.
ד"ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות אשר בחנה את המטמון, קבעה כי יש בו מספר מטבעות של הקיסר פוקאס (602-610 לספירה) ומטבעות רבים שנטבעו על ידי הקיסר הרקליוס (610-641 לספירה). המטבעות המאוחרים ביותר של הרקליוס מתארכים את המטמון לימי הכיבוש הערבי.
לדברי ד"ר יואב לרר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "הממצא מספק לנו תמונה של רגע בזמן, כאשר אפשר ממש לדמיין את האדם מחביא את הונו מחרדת המלחמה, וזאת – בתקווה לחזור ולאסוף את רכושו. היום אנחנו יודעים שגורלו לא שפר עליו." לרר מוסיף כי "מציאת המטמון תוכל לשפוך אור על כלכלת הישוב בניאס ב-40 השנים האחרונות של השליטה הביזנטית בעיר".
בחפירה, שהתנהלה ברובע המגורים הצפון-מערבי של העיר הקדומה בניאס, נחשפו גם שרידי מבנים, תעלות וצינורות להובלת מים, כבשן יוצרים לכלי קרמיקה, וממצאים קטנים רבים, ביניהם שברי כלי חרס, זכוכית, מתכות ומטבעות ברונזה. אלה, מתוארכים לסוף התקופה הביזנטית (ראשית המאה ה-7 לספירה), ולימי הביניים המוקדמים (המאות 11-13 לספירה).
"מדובר במטמון חשוב ובעל ערך ארכיאולוגי רב לחקר תולדות היישוב בגולן". הסביר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. לדבריו, "זהו אוצר מתקופת המעבר, שהיתה אחת מפרקי הזמן החשובים ביותר בהתפתחותה של העיר בניאס. רשות העתיקות, בתיאום ובשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, תפעל להצגת המטמון לקהל הרחב".
רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים ציינה כי באחרונה נחשפה במתחם הבניאס גם כנסייה ביזנטית שעל פי הערכה הייתה כנסייתו של פטרוס הקדוש. "הכנסיה, שנפגעה ברעש אדמה, שפקד את צפון הארץ, תוצג בקרוב גם במסגרת ביקורי הקהל בשמורה. בתוך כך, נחשפו במקום שרידי רצפת פסיפס ואבן מסותתת שעליה נחרתו סימני צלב רבים המעידים על הפיכת הבניאס לאתר עלייה לרגל".
