ישראל אמנם עוד לא השיבה באופן רשמי בחיוב לאמריקנים על הצעת ההסכם עם לבנון בנוגע לגבול הימי, אולם גורם מדיני בכיר אומר הערב (ראשון) כי היא מקובלת על המערכת הישראלית. עוד הוא אומר כי ההצעה כפי שהוצגה תהיה הבסיס לדיון על ההסכם בדיון הקבינט הביטחוני-מדיני שיתקיים ביום חמישי הקרוב.
העמדה המדינית הישראלית כי ישראל לא נעתרה לכל הדרישות הלבנוניות, מתבססת בין היתר על אמירה כי המשא ומתן הקודם, זה שהתקיים בתקופת הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, התפוצץ בשל דרישה לבנונית מופרכת, כי קו הגבול ימתח ב"קו 29". כזה שעובר מדרום לאסדת כריש. עמדה, שעל פי הידוע, לכל הנוגעים בדבר היה ברור כי היא אינה ריאלית ואינה באה כלל בחשבון.
הגורם המדיני מאשר כי התקבלה הדרישה הלבנונית לסימון גבול המים הכלכליים בקו 23. כלומר, קו שנמצא אמנם מצפון לאסדת כריש, אבל מותיר את כל שטח משולש המריבה הימי בידי לבנון. המשולש נוצר מכך שישראל מתחה ואף הפקידה באו"ם, קו ישר שנמתח אל תוך הים מראש הנקרה, המכונה קו 1, בעוד הלבנונים מתחו אותו בזווית אחרת, כך שהוא עובר דרומית יותר, 23.
עוד עניין שבצד הישראלי רואים כהצלחה הוא העובדה כי חמשת הקילומטרים הקרובים לחוף של קו מספר 1, הקו עליו פרשה ישראל שורה של מצופים, יוכר בידי כל הצדדים, ותהיה להיכרות בו ערבות אמריקנית. "קו המצופים הזה חשוב בטחונית ישראלית, מעולם לא אושר על ידי שום גורם ובמסגרת ההסכם – הקו יעוגן כקו שמקובל על השחקנים השונים. קו המצופים הוא הקו שעד אליו ישראל לקחה לעצמה את החופש לפעול מבחינה ביטחונית", אומר הגורם המדיני.
פרטי ההסכם שעדיין טרם סוכמו, נוגעים לחלוקת הרווחים ממאגר קאנא, שיבוצעו בידי חברה שתחלק את הרווחים בין ישראל ולבנון. על פי המסתמן, ההסכם עומד לעלות לדיון בקבינט מבלי שהפרטים הללו סוכמו או הובהרו עד תומם. כך, גם הפרטים המשפטיים כולם, טרם סוכמו עד תומם. היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, הבהירה מטעמה היום אחר הצהריים, כי "בשלב זה, טרם הונחה בפני הייעוץ המשפטי לממשלה התשתית העובדתית המלאה בנוגע לשאלות המשפטיות המתעוררות, ולפיכך טרם גיבשה היועצת המשפטית לממשלה את חוות דעתה ביחס לכך". זאת בניגוד לטענות המדיניות מסביבת ראש הממשלה כי היועצת אישרה שאין צורך להביא את ההסכם בפני הכנסת, וכן אישרה כי אין צורך להחיל עליו את חוק משאל העם, המחייב משאל במידה ונמסרים שטחים ריבוניים.
"הלבנונים לא מקבלים את מלוא תאוותם כי רצו את כל שטח המאגר", טוען הגורם המדיני. עוד הוא שב וטוען כי ההגעה להסכם אינה תנאי מקדים לתחילת הפקת הגז מאסדת כריש. "יש כאן חלון הזדמנות להגיע לסיכומים. אנחנו לוקחים בחשבון אפשרות שלבנון תחזור בה, זה לא יקבע את לוח הזמנים". בישראל שואפים כי באם יתקבל ההסכם, יתקיים טקס, מעמד רשמי לסיכום הדברים. אולם כמובן שלכך אין עדיין אישור מלבנון.
