המחאות באיראן נמשכו השבוע בהיקף נרחב, אך עד כה הצליח המשטר למנוע מהלהבות לגדול. שוטרים ואנשי הבסיג' – מיליציית מתנדבים הכפופה למשמרות המהפכה – נפרסו ברחובות ועצרו פעילים מרכזיים בהפגנות.
המחאה פרצה לפני כשבועיים, בעקבות הריגתה של הצעירה מהסא אמיני בידי "משטרת המוסר" האיראנית. כדי להקשות על המפגינים לארגן מחאות גדולות, ניתק המשטר את רשת האינטרנט באיראן לכ־16 שעות ביממה, ומאפשר רק שימוש מינימלי לבנקים ולשירותי מוניות מקוונות. איראנים רבים חשפו ברשתות החברתיות כי הם משתמשים בשירותי וי־פי־אן, המאפשרים לעקוף את הצנזורה הקפדנית ולהתחבר לאינטרנט כדי לקרוא חדשות או לפרסם סרטונים של הפגנות.
לטופאללה סיאחילי, אחד המחוקקים בטהרן שצידד בהגבלת האינטרנט, הסביר את ההיגיון בצעד זה: "המדיה החברתית היא המקום הגדול ביותר שבו יכולים האויבים לקדם את הקונספירציות שלהם, ולכן ההגבלות יימשכו כל עוד ההפגנות יימשכו".
סוף השבוע הנוכחי אמור לסמן את עתידו של המאבק. המתנגדים למשטר מצפים לעשרות אלפי מפגינים – אולי אפילו 100 אלף איש – שיצאו להפגנות בבירה טהרן. תקוותם היא לראות את חברי הארגונים המרכזיים ואת האנשים שהובילו למהפכת 1979, זו שהפילה את השאה, מצטרפים להפגנות נגד משטר האייתוללות. בינתיים זה לא קורה.
"קשה מאוד לומר לאן ההפגנות הולכות, בגלל העובדה שבמשך ארבעים שנות משטר האייתוללות ראינו כל כך הרבה הפגנות מחאה שהסתיימו בניצחון של המשטר", אמר למקור ראשון אפשין, תושב איראן, "למשטר האיראני ולכוח המיוחד לפיזור הפגנות של משמרות המהפכה יש ניסיון גדול בדיכוי מפגינים. האיראנים צברו ניסיון במקרים מעין אלה לא רק מההפגנות שהיו אצלנו בבית, אלא גם בסוריה, בעיראק ובתימן. גם שם האיראנים ניהלו את ההפגנות וידעו להתמודד איתן".
אפשין ציין כי השבתת האינטרנט היא כלי עיקרי של המשטר בדיכוי ההפגנות. "ניתוק הרשת משרת את המשטר פעמיים – הוא מקשה על המפגינים לארגן את המחאה באופן נרחב ולהביא לערים המרכזיות כמויות נרחבות של אנשים שיכולות לאתגר את המשטר באמת. בנוסף, בשביל להעביר מידע על תנועה ותיעוד מההפגנות צריך להגיע לבית ולהתחבר לרשת בדרכים עוקפות (וי־פי־אן – א"ג), וזה מקשה מאוד על המפגינים".
ראש החץ הנשי
אמיני בת ה־22, כורדית מהעיר סקז שבצפון־מערב המדינה, נעצרה בידי שוטרי משטרת המוסר במהלך ביקורה בבירה טהרן ב־13 בספטמבר. היא הואשמה בהפרת החוק המחייב נשים לכסות את שיערן בחיג'אב, מטפחת הראש המסורתית, ובמהלך המעצר הוכתה נמרצות, התמוטטה ופונתה לבית חולים בעיר. אמיני מתה בבית החולים לאחר שלושה ימי תרדמת. התמונות של הצעירה המוכה ממיטת חוליה, שמתה כאמור מפצעיה, נפוצו כאש בשדה קוצים ברחבי איראן והפכו עילה להפגנות ענק ברחבי המדינה.
מיליוני איראנים יצאו לרחובות ביותר ממאה ערים ברפובליקה האסלאמית. לפי הערכות, בהפגנות מתו יותר משבעים איש, ואלפים נפצעו ונעצרו בידי כוחות הביטחון האיראניים. במקומות רבים הנשים עומדות בראש החץ: הן מורידות את כיסויי הראש ומנופפות בהם מול כוחות הביטחון במחאה על דיכוי המשטר.
בין ההרוגים במחאה יש גם שוטרים ואנשי ביטחון איראנים. המפגינים מיידים אבנים על שוטרים ועל ניידות, ובחלק מהסרטונים שיצאו מאיראן נראים מפגינים קופצים על ניידות, שוברים חלונות ואף שורפים את כלי הרכב. הניידות אינן סמלי המשטר היחידים שהמפגינים פוגעים בהם: כך לדוגמה, בעיר כרמאן, עיר הולדתו של קאסם סולימאני – מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, שהאמריקנים חיסלו בעיראק בשנת 2020 – שרפו מפגינים שלט ענק הנושא את דמותו. שריפת השלט צולמה גם היא והופצה ברשתות החברתיות, בניסיון לגייס את ההמונים להפגנות נוספות ולהרחבת המאבק.
אפשין, שנולד בחלק הכורדי של איראן, ציין שהמשטר מצליח עד כה להתמודד עם המחאות, תוך שהוא נמנע מפגיעה במפגינים בערים הגדולות. "עד עכשיו לא היינו עדים להפגנות ענק במרכז טהרן מצד אחד, ומצד שני לא ראינו את כוחות המשטר מורידים את הכפפות ומשתמשים בירי חי באופן נרחבת בערים המרכזיות".
לדבריו, "אנחנו רואים הרוגים בעיקר באזורים הכורדיים, שם יורים כוחות הביטחון באופן חופשי יותר. הם יודעים שמקרי מוות בטהרן ובשיראז יובילו לתמיכה גדולה יותר במפגינים ולהתחזקות המאבק. אבל הניתוק של האינטרנט יאפשר אולי למשטר לפעול בחופשיות גדולה יותר ולהרוג מפגינים בכמויות נרחבות כדי ליצור הרתעה. ראינו את שיטת הפעולה הזו בהפגנות ב־2009 וב־2019, כשהשלטונות סגרו את האינטרנט למשך שבוע והרגו אנשים. רק כשהמחאות שככו האינטרנט חזר. מהזוועות שנעלמו מעיני העולם נותרו רק טענות של המתנגדים למשטר".
סוכני האויב
המפגינים באיראן מקבלים רוח גבית מאישי ציבור, אמנים, אקדמאים וספורטאים. חלקם משלמים מחיר כבד על תמיכתם. השבוע נעצרה פאיזה האשמי, בתו של נשיא הרפובליקה לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני, לאחר שהביעה תמיכה במפגינים. היא הואשמה בהסתה ועידוד מהומות.
האשמי, הידועה בפעילותה נגד שלטון האייתוללות, הביעה בעבר תקווה להפלת המשטר, שלטענתה שולט באיראן רק בכוח איומים והפחדה. היא קיוותה גם שארצה תחזור ותכונן קשרים עם ארה"ב, ואמרה שאסור להתעלם מנוכחותה של מדינת ישראל במזרח התיכון.
יום לאחר מעצרה של האשמי, נאסר גם מחמוד שהריארי, מגיש לשעבר בטלוויזיה וברדיו הממלכתיים, באשמת הסתה לעידוד אלימות ומהומות. שהריארי, דמות מוכרת באיראן, נלקח בידי משמרות המהפכה למקום לא ידוע, ובחלק מהדיווחים נאמר כי הוא הועבר לכלא אווין הידוע לשמצה. ב־2020 שהריארי פוטר מהטלוויזיה והרדיו בשל ביקורתו הנוקבת על מדיניות הפנים והחוץ של איראן, וכן בשל "התנהגות בלתי הולמת כלכלית". המשטר ניסה לעצור גם את מהראן מודירי, איש תקשורת שעבד בעבר בטלוויזיה הממלכתית, אך זה הצליח לברוח מהמדינה.
השחקן האיראני באבאק קרימי כתב בחשבון האינסטגרם שלו כי מהמשטרה וממשרד התרבות התקשרו אליו ואיימו כי ייעצר אם ימשיך לגבות את ההפגנות. "בגלל הפעילות שלי באינסטגרם כרגע, קיבלתי טלפון מהמשטרה", סיפר בסרטון שהפיץ, "וקיבלתי גם הודעה ממשרד התרבות. נאמר לי שהפעילות במדיה החברתית איננה חוקית".
גם חלק מהספורטאים הצטרפו למאבק נגד המשטר: עלי כרימי, קפטן נבחרת איראן לשעבר בכדורגל, צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "האיראנים מאוחדים גם אם יסגרו לנו את האינטרנט". הוא קרא לצבא האיראני להתערב ולפעול למען רצון העם, והביע תמיכה במאבקן של הנשים. "צבא איראן, המולדת שלך מחכה לך, אל תאפשר לדם אזרחים תמימים להישפך ברחובות. הנשים החזקות יובילו אותנו קדימה יום אחד".
כרימי, ששיחק במועדוני הכדורגל הגרמניים באיירן מינכן ושאלקה, זכה לכינוי "מרדונה האסיאתי". עם זאת, תמיכתו במפגינים הובילה להחרמתו באיראן ולאיטום ביתו בשכונת לבאסן שבטהרן. צבא משמרות המהפכה קרא לעצור את כרימי, בטענה שקרא למרד בחשבון האינסטגרם שלו, בעל 11 מיליון העוקבים.
חלוץ נבחרת הכדורגל סרדאר אזמון, שמשחק בבאייר לברקוזן הגרמנית, סיכן את עתידו כשתמך במפגינים וכתב בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו: "המשטר האיראני רוצח אנשים בקלות. מגיע לנשים האיראניות לחיות. גם אם יחתכו אותי מהנבחרת זה בסדר, מגיע להן לחיות בחופשיות". ואכן, באקט של ענישה הוצא אזמון מההרכב לקראת המונדיאל המתקרב, אף שהוא נחשב בורג מרכזי בנבחרת האיראנית הלאומית שכבש ארבעים שערים ב־64 משחקים. אך במשחק מול סנגל השבוע הוכנס הכוכב למגרש במחצית השנייה, ואף כבש את שער הניצחון לטובת נבחרתו.
בעשרת הימים האחרונים הדיח המשטר אנשי ציבור שהביעו תמיכה במחאה וקטלג אותם כ"סוכנים של אויבים זרים". בעצרת תמיכה שארגן המשטר בסוף השבוע שעבר אף הכריזו כמה אנשים "מוות לסלבריטאים". ביום רביעי הקדיש העיתון הממשלתי "המשהרי" את העמוד הראשון שלו לקמפיין שיימינג לדמויות מפורסמות שעמדו לצד המפגינים. העיתון פרסם בעמוד השער תמונות של הכדורגלן עלי כרימי, הבמאי מהראן מודירי, זמר ושחקניות איראניות שתמכו במחאה, וקרא ל"התערבות נחרצת" נגדם מצד הרשויות.
