ראש הממשלה יאיר לפיד מתכוון לומר מחר (חמישי) מעל בימת האו"ם כי הוא תומך ברעיון שתי המדינות. גורמים בסביבת ראש הממשלה תיארו היום בשיחה עם עיתונאים בניו-יורק כי הנאום וכן הפגישות המדיניות שקיים לפיד בשולי עצרת האו"ם, הם "חלק מתוך תפיסת העולם שלו מהרגע הראשון במשרד החוץ, בוודאי במשרד ראש הממשלה". נציין, כי אין לחץ מדיני מהאמריקנים או גורם אחר כי לפיד יאמר את הדברים, אלא הוא חפץ לנצל את הבמה באו"ם כדי לשטוח את משנתו המדינית.
מטרת הנאום, על פי אותם גורמים, היא להציג כי "אנחנו יכולים ללכת למקומות טובים יותר. אנחנו צריכים להציג חזון מדיני כי זה תפקידה של ממשלה, אנחנו צריכים לעשות את זה מתוך עוצמה. צריך גם לוודא שאנחנו מבינים את הקשיים שיש בפנינו. הרבה שנים ראש ממשלה ישראלי לא אמר את זה על בימת האו"ם, אבל יודגשו גם הסיכונים שאנחנו לא מוכנים לקחת: אנחנו לא נעשה שום דבר שיסכן את ביטחון ישראל או את ביטחון אזרחי ישראל אפילו בסנטימטר. אבל היפרדות מהפלסטינים צריכה להיות חלק מהחזון המדיני, חלק מהתפיסה של תקווה מתוך עוצמה".
גורם מדיני בכיר המכיר את פרטי הנאום, סירב להתייחס לעניין עקירה של ישובים ביו"ש, שלכאורה כלולה בתוך חזון עתידי של הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון אליו שואף לפיד. לדבריו, מדובר בפרטים שאין זה המקום לפרטם. וכן, כיוון ש"זה הרי לא יקרה לפני הבחירות". הגורם הוסיף כי למדינת ישראל יש "אינטרס מובהק לחזק את הרשות הפלסטינית", כדי שתהווה גוף בטחוני משמעותי שיכול להיאבק בטרור. "שר הביטחון ומערכת הביטחון עשו הרבה פעולות טובות לחיזוק הרשות הפלסטינית", אומר הגורם המדיני הבכיר, ומוסיף כי לדעתו יש לעשות עוד הרבה יותר כדי לחזקה. בין היתר, "לחזק את מנגנוני הביטחון כדי למנוע מהם קריסה כלכלית", וכן לנהל עימם משא ומתן מדיני. על הטענה כי התשלומים של הרש"פ לרוצחי יהודים ובני משפחותיהם נמשכים כסדרם, הוא אומר כי הממשלה הנוכחית פעלה על פי חוק הקיזוז כנדרש. על פי הגורם, לפיד לא רואה סיבה להיפגש בשלב זה עם אבו-מאזן. הוא אמנם נהג להתקשר אליו בעבר, בין היתר כדי לאחל לו חג שמח לפני מועדים מוסלמיים, אולם נאום "50 השואות" של אבו-מאזן בגרמניה, הוציא לדברי הגורם ללפיד "את החשק" לשוחח עמו.
עוד התייחס הגורם לסוגיית המשא ומתן מול לבנון על הסכם הגז. לדברי הגורם הבכיר, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה כי ניתן לתחום על הסכם שכזה בתקופת ממשלת מעבר, וכן לאחר החלטת הקבינט המדיני-בטחוני בלבד, מבלי להביאו לפני הכנסת. ובעצם – מבלי להציגו באופן פומבי בפני הציבור הישראלי לפני שייחתם עם הלבנונים. עוד גרסה היועמ"שית כי אין צורך במשאל עם לגבי ההסכם, אף שצפויים להיקבע בו לכאורה גבולות המים הכלכליים של ישראל.
